וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ זאת שָׁלְחָה בִּתָּהּ אֵלָיו לִשְׁאל אוֹתוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנִּיחַ אוֹתָם מִי יְפַרְנְסֵם וְהֵשִׁיב כָּךְ: אַתְּ תִּסְעִי לִמְחֻתָּנֵךְ אֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה יִקַּח אֶחָד אוֹתָהּ לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ מְשָׁרֶתֶת קְטַנָּה שֶׁקּוֹרִין נִיָאנְקֶע אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה יִקַּח אֶחָד אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ מִצַּד רַחֲמָנוּת וְאִמֵּךְ תִּהְיֶה מְשָׁרֶתֶת קֶעכִין וְכָל מַה שֶּׁבְּבֵיתִי אֶמְכּר הַכּל עַל הוֹצָאַת הַדֶּרֶךְ וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זאת בְּנֵי בֵיתוֹ גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה וּבָכוּ כַּמָּה יָמִים וְלא הָיָה לוֹ שׁוּם רַחֲמָנוּת עֲלֵיהֶם וְאָמַר כִּי לָא סַגִּי בְּלָאו הָכִי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא יִסַּע בְּוַדַּאי כִּי רֻבּוֹ כְּבָר הוּא שָׁם וּמִעוּטָא בָּתַר רֻבָּא אַזְלָא וְאָמַר:אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי יוֹדֵעַ גּדֶל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיִּהְיוּ לִי עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי רוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי אֶמְסֹר נַפְשִׁי וְאֶסַּע בְּכָל כּחִי לְשָׁם וְכָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי אֶסַּע לְשָׁם (שְׁמוּאֵל א ג יח). "וַה הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"