וְהִקְפִּיד מְאד עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַצַּדִּיק וְהָשָּׂגָתוֹ שֶׁזּוֹכֶה הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה לְבַד מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבהַּ מְאד וְאָמַר שֶׁלּא כֵן הַדָּבָר רַק הָעִקָּר תָּלוּי בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וִיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה הַגָּבהַּ בְּיוֹתֵר כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּבְחִירַת הָאָדָם לְבַד אִם יִרְצֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁטּוֹב לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וְכוּ וְהַכּל לְפִי רב הַמַּעֲשֶׂה (אָבוֹת ג טו)