אַחַר כָּךְ נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה בַּר מִצְוָה קָרָא אוֹתוֹ דּוֹדוֹ הַרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דְּקְהִלַּת קדֶשׁ סִידִילְקוֹב וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק (תְּהִלִּים ב ז) : "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" [כִּי זֶה נֶאֱמַר עַל הַיּוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים] (עַיֵּן רַשִּׁ"י שָׁם, זהַר חָדָשׁ י) וְאָמַר לוֹ קְצָת מְעַט דִּבְרֵי מוּסָר וְהָיָה יָקָר בְּעֵינָיו מְאד מְאד (תְּהִלִּים קי"ט) : "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" אַחַר כָּךְ נִכְנַס לַחֻפָּה וְתֵכֶף בִּיצִיאָתוֹ מִן הַחֻפָּה הָיָה מִתְלַהֵב מְאד וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִיּוֹם אֶל יוֹם