בית קודם הבא סימניה

ליקוטי מוהר'ן - חלק ב'-קב - מענין בעז ורות

ליקוטי מוהר'ן - חלק ב'-קב - מענין בעז ורות

-
פעם אחד באתי אליו, זכרונו לברכה וספר לי, שזה בסמוך היה אצלו רב אחד, ודבר עמו ואמר לפניו תורה [הינו שרבנו, זכרונו לברכה, אמר לפני הרב הנ"ל תורה] ולא זכיתי, שיחזר ויאמר אותהּ התורה לפני רק אלו הדבורים שמעתי מפיו הקדוש שסּפר לי שאמר אז מענין בעז ורות שבעז ורות הם סוד סמיכת גאלה לתפלה כי בעז הוא בחינת גואל, כמו שכתוב (רות ג) : "כי גואל אנכי" וכו ורות היא בחינת תפלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ז:) : למה נקרא שמהּ רות, שיצא ממנה דוד, שרוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות והיה מובן מדבריו, זכרונו לברכה, שגלה בזה תורה גבוהּ, אך לא זכיתי לשמעהּ גם שמעתי בשמו, שאמר אז שכל ההשגות הגבוהות מאד שהוא משיג אינו עולה אצלו כנגד איזה דבור, שהוא מגלה בפני העולם כי בכל דבור ודבור שהוא מגלה בפני העולם, תלויים בו כל העולמות, עליונים ותחתונים. [פרוש, כי אף על פי שבודאי ההשגות שלו שאינו מגלה הם גבוהים אלפים ורבבות פעמים בלי שעור, כנגד מה שהוא מגלה בפני העולם כמבאר מזה במקום אחר כמה פעמים אבל אף על פי כן זה אינו חשוב ויקר בעיניו כל כך מאחר שאינו מזכה את ישראל כל כך בזה והעקר הוא אצלו, כשהעולם זוכין לשמע ממנו איזה דבור כי בכל דבור וכו כנ"ל]

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור