על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת (דברים ט"ז) : "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס ושלום והרפואה היא זעה כי על ידי הזעה יוצא הארס, שיש בהדמים העכורים שהם הפילו אותו למשכב, חס ושלום ואזי נשארין הדמים זכים ואזי זוכה לשמחה כי עקר העצבות על ידי הטחול, שהוא עכירת הדמים כנ"ל ועכשו שיוצאין עכירת הדמים על ידי זעה, נעשה שמחה וכו זיעה ראשי תבות: "זה היום עשה יי" (תהלים קי"ח) הינו בחינת שמחה של יום טוב, שנעשה על ידי זעה טובה כנ"ל וזה שאנו רואין, שהחולה תכף כשמזיע, נמשך עליו שמחה כי על ידי הזעה נעשה שמחה כנ"ל