בית
קודם
א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו
ב - ימי חנכה הם ימי הודאה
ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול
ד - וביום הבכורים
ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה
ו - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה
ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם
ח - תקעו בחדש שופר
ט - אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו
י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת
יא - כשאדם מתפלל בשדה
יב - כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו
יג - כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך
יד - רבים לוחמים לי מרום
טו - אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות
טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה
יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת
יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם
יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור
כ - על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם
כא - כשמחדשין חדושי תורה
כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה
כג - בענין השמחה
כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד
כה - ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל
כו - צריך להרחיק משכרות
כז - מי שהוא פרנס חדש או מנהיג
כח - יש חלוקים בין התורות
כט - כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסּור בהתר
ל - כשבא ספר חדש לעולם
לא - על ידי הנגינה אדם נכר
לב - יש צדיקים גנוזים
לג - ויחד יתרו על כל הטובה
לה - לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות
לו - תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות
לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה לשמו יתברך
לח - לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך
מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים
מב - כי אני יי רפאך
מג - על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו
מד - האמונה תולה בפה של אדם
מה - בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת
מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה
מז - סכנה גדולה לומר תורה
מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות
מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך
נ - המחשבה ביד האדם להטותהּ כרצונו
נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם
נב - מה שקשה קשיות על הצדיקים
נג - גדל יקרת המחשבה
נד - הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו
נה - רוח העולם הזה אין לשער
נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל
נז - כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה
נח - יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה
נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד
ס - כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות
סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן
סב - אלה מסעי בני ישראל
סג - יעקב אבינו, כששלח את בניו
סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש
סה - כשמקנאין קנאת ה צבאות, נחשב כמו צדקה
סו - הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל
סז - בראשית לעיני כל ישראל
סח - עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה
סט - מה שנוהגים לתן ברכה
ע - מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר
עא - יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ
עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת
עג - מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים
עד - אחר פורים קורין פרשת פרה
עה - הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד
עו - ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם
עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום
עח - בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת
עט - הקול קול יעקב
פ - בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו
פא - כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה
פה - אגוזים הנקראים לוזים
פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה
פז - כונת אלול הם תקון לפגם הברית
פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכהּ
פט - הדעת משדך כל השדוכים
צ - טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך
צא - וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר
צב - תקון למקרה לילה
צג - לענין המחלקת שהיו חולקים עליו
צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה
צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו
צו - לענין התבודדות
צז - לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו
צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות
צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא
ק - כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות
קא - על ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו
קב - מענין בעז ורות
קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב
קד - היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות
קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר
קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג
קז - מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית
קח - מענין מעשה בני אדם
קט - מענין קבר הבעל שם טוב
קי - כיצד הוא הבחירה
קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב
קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן
קיג - מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך
קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום
קטו - ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו
קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש
קיז - מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה
קיח - לענין חדושי תורה
קיט - מענין יסּורי עולם הזה
קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו
קכא - היה מחזק את אנשיו
קכב - לענין המחשבות זרות שבתפלה
קכג - מקוה אינהּ מזקת כלל
קכד - לפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה
קכה - מענין אמירת תהלים
תורות מכת'י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו
תורות מכת'י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
תורות מכת'י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה
תורות מכת'י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
תורות מכת'י - ע'י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
תורות מכת'י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
הבא
-
סימניה
ליקוטי מוהר'ן - חלק ב'-מב - כי אני יי רפאך
ליקוטי מוהר'ן - חלק ב'-מב - כי אני יי רפאך
-
"כי אני יי רפאך" (שמות ט"ו) ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]
הגדרות
סימניות
הגדרות
שמור
סימניות
חזור
פירוש
סגור