כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסּור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסּור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת בטול אסּור וזה בחינת ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות נמצא שמאסּור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר (תהלים ס"ח) : "אלקים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, (סוטה ב) זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסּור כשר והתר בחינת בטול האסּור כנ"ל ועל כן כשאין נתבטל האסּור, והשאלה אסורה היא סימן שפגם ביחוד של מעלה כי היחוד הוא בחינת בטול האסּור כנ"ל