מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב (תהלים צ"ב) : "עלי עשור וכו כי שמחתני ה בפעלך" וכו ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן (עין תיקון סט דף קה) ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי מרה שחרה ועצבות והשמחה היא רפואה גדולה ולעתיד תתגדל השמחה מאד ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי סכה פרק לולב וערבה ובמדרש רבה שמיני פרשה יא). עתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא דהינו שיעשה מחול לצדיקים, והוא יתברך יהיה ראש חולה כי שכינה למעלה מראשותיו של חולה כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (נדרים מ), שנאמר: "ה יסעדנו על ערש דוי" כי אין להחולה שום חיות, רק השכינה מחיה אותו ולעתיד על ידי השמחה יתתקן כל החולאת כנ"ל ואז יהיה השם יתברך ראש חולה, דהינו ראש המחול כנ"ל כי השמחה היא בחינת תקון החולה כנ"ל ובשביל זה נקראין השמחה והרקודין חולה כנ"ל כי הם תקון החולאת כנ"ל. והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות להיות אך שמח תמיד כי טבע האדם למשך עצמו למרה שחרה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן וכל אדם מלא יסּורים על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל ואפלו במלי דשטותא אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד עם כל זה הוא רק באיזו שעה וראוי לקבע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו אבל כל היום כלו צריך להיות בשמחה כי מלב נשבר בקל יכולין לבוא למרה שחרה יותר מאשר יכולין לכשל על ידי שמחה, חס ושלום לבוא לאיזה הוללות, חס ושלום כי זה קרוב יותר לבוא מלב נשבר למרה שחרה על כן צריך שיהיה בשמחה תמיד רק בשעה מיחדת יהיה לו לב נשבר