[לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזהר הקדוש: כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא (ברכות ו) : הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) : "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק כשמתחיל לילך, עדין צריך סעד לתמכו ואף על פי כן אינו יכול לילך במרוצה, רק פסיעות קטנות וצריכין לחזק אותו כך כשאדם מתחיל בשבת לילך בדרכי השם יתברך צריך עוד סעד לתמכו והסעד הזה הוא בחינת אמת ובחינת אמת הזה הוא בחינת רגל שלישי כדאיתא בגמרא (שבת קד) : קשטא קאי ושבת הוא בחינת אמת כדאיתא (במסכת דמאי פרק ד) : אפלו עם הארץ ירא לשקר בשבת וכשמדבק את עצמו במדה זו, הוא סעד לתמכו, ובחינת רגל שלישי אך עדין צריכין לברך את השלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם, כדי שיוכלו לילך היטב והוא על ידי צדקה שעושה בשבת הינו שנותן לאדם על שבת, או שמאכסן עני על שלחנו כי יש שני מיני צדקה יש צדקה שעושין בימי החל, וצדקה שעושין בשבת קדש וצדקה הוא בחינות שמש, כמו שכתוב (מלאכי ג) : "שמש צדקה" וכו וצדקה שעושין בימי החל, הוא כנגד שמש שבזמן הזה וצדקה של שבת שהוא מעין עולם הבא היא כנגד שמש העתידה להתחדש לעתיד לבוא שהוא כאור שבעת הימים ושמש שהוא בחינות צדקה הוא נותן כח לבחינת רגלין שנאמר (תהלים פ"ה) : "צדק לפניו יהלך" הינו שצדקה עושה לו הליכה (בראשית ל"ב). "ויזרח לו השמש", ופרש רש"י: לו לצרכו, לרפאותו מצלעתו צדקה בשבת, שהוא בחינת אור השמש כאור שבעת הימים הוא הנותן כח לבחינת שלש רגלין הנ"ל וזהו פרוש, פוסעים בו פסיעה קטנה הינו שבשבת פוסע עדין פסיעה קטנה כנ"ל סועדים בו, הינו על ידי בחינת שבת שהוא בחינת אמת כנ"ל הוא עושה לעצמו סעד ורגל שלישי לברך שלש פעמים הינו שלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם שיוכלו לילך כראוי הוא על ידי צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים הינו שיתן צדקה בשבת כנ"ל שהיא בחינת שמש העתידה להתחדש כאור שבעת הימים כנ"ל.