[לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו במי מריבת קדש מדבר צין וכו (דברים ל"ב) צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש (זהר בראשית כ"ז וברע"מ בהר קיא) ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב (משלי ב) : "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין (זוהר ויקרא י:) והיא בחינת סכה, כמו שכתוב (תהלים קל"ט) : "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפלה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו (תהלים ל"ה) והוא בחינת סכה, כמו שכתוב (איוב י) : "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם (אבות פרק ה) מקבלין כח מכ"ח אתון אלו והדבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדבורים של הקדוש ברוך הוא (ישעיה נ"א) : "ואשים דברי בפיך" כי הם עצמם דבר ה, והם "כח מעשיו" (תהלים קי"א) והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחינת חסד, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) : "כי אמרתי עולם חסד יבנה" ו החסד הוא בחינת סכה, בחינת חבוק וזה "ואשים דברי בפיך", אזי "ובצל ידי כסיתיך" שהיא בחינת סכה שהיא בחינת צל יד, חבוק יד ימין (זהר פינחס רי"ד:). אבל הדבורים שאינם דבורים קדושים אזי גורם שנתעורר סכת נוצרים, סכת עכו"ם כמו שכתוב (תהלים קמ"ד) : "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" שהוא חבוק דסטרא אחרא וזה פרוש, (שם ל"א) : "תצפנם בסכה מריב לשונות" כי כשלשונות של עכו"ם גוברים, חס ושלום אזי השכינה היא ריב עם קדשא בריך הוא (תקון כ"א דף מ"ד:) "שמעו הרים ריב" דאיהי ריב על בנהא בגלותא כי בארץ ישראל איהי רבי (שם דף מ"ה:), ש נתהפך אתון רי"ב ונעשה רב"י ועקר ארץ ישראל על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" אבל כשכח הזה, הינו בחינת סכה נפגם אזי גוברים אמות העולם גובר ימין שקר ונעשה מרב"י רי"ב אזי איהי ריב על בנהא שגלו משלחן אביהם ומארצם יצאו ובשביל זה, סכה, הינו תפלה בכח, היא סגלה לבנים ובשביל זה, תכף אחר סכות שמיני עצרת שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה שלא תפיל (כמבאר ב"פרי עץ חייםבסופו בכונות שמיני עצרת) וזה בחינת "תסכני בבטן אמי", הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור ובשביל זה "ותתפלל חנה על ה" (שמואל א א זהר אחרי עט: ועי זהר תולדות קל"ז ובפי אוה"ח שם) שהיא בחינת סכה גם ארץ ישראל סגלה לבנים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ראש השנה ט"ז:) : "לך לך מארצך", ושם תזכה לבנים (תהלים קכ"ז) וזה מחמת, "שכר פרי הבטן" שכר סכה, בחינת: "תסכני בבטן אמי" כי עקר ארץ ישראל, הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב "כח מעשיו וכו לתת להם נחלת" וכו וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת (מיכה ו) : "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין (כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה מכות כ"ד), בחינת: "שמאלו תחת לראשי" (שיר השירים ב) "ואהבת חסד", זה בחינות חסדים הפנימיים "והצנע לכת", זה בחינות מקיפים, בחינת סכה כי דפנות הסכה הם שתים כהלכתן, שהם נצח והוד, ושלישית אפלו טפח (סכה ו:), שהוא בחינות יסוד וזה בחינות: "והצנע לכת" והצנע, זה בחינות יסוד, מגלה טפח ומכסה טפח (נדרים כ:) ולכת, זה בחינות נצח והוד "עם ה אלקיך" זה בחינת ארץ ישראל כי כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי (כתבות ק"י:) כי ארץ ישראל נעשה מכח מעשיו כנ"ל ולעתיד לבוא שיתנסו אמות העולם על ידי מצות סכה (עיין ע"ז ג) אז נתקים (צפניה ג) : "אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה" שפה ראשי תבות של שכר פרי הבטן, הינו בחינת סכה כנ"ל. גם אז נתהפך ריב לשונות, ולא יהיה בחינת ריב כנ"ל ו יהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד (משלי י"ב) : "שפת אמת תכון לעד" הינו, אפלו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד וזה (בראשית ד) : "אם תיטיב שאת", ראשי תבות שפת אמת תכון לפתח חטאת רובץ, ראשי תבות רחל למפרע בחזרת אנפין בחינת ריב שהיא ריב בגלותא, דמתגברין אמין דעלמא, ריב לשונות אשר פיהם דבר שוא וכו וזה פרוש במי מריבת זה בחינת מי החסדים, בחינת סכה שמצלת מריב לשונות כמו שכתוב: "תצפנם בסכה מריב לשונות" כנ"ל. קדש תרגומו רקם, לשון רקם וציר בחינת צירי כנ"ל, שממנו יצירת הולד מדבר צין לשון ציני הר הברזל (סכה ל"ב:) : לשון תמורה וחלוף פרוש כי הקדוש ברוך הוא צוה להם שידברו אל הסלע כדי שילמדו ישראל קל וחמר על שכר וענש כפרוש רש"י והם [פגמו] בהדבור, וגרמו, חס ושלום התגברות של הריב לשונות וגרמו התגברות ימין שקר, כמו שכתוב "אשר פיהם דבר שוא" וכו וזה פרוש צין, לשון תמורה, תמורת קדש, תמורת צירי, תמורת סכה דקדשה, נעשה סכה בקלפה, חס ושלום כי מנגד תראה ושמה לא תבוא כי ארץ ישראל הוא מכח מעשיו כנ"ל