[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כף בשעת התפלה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום (ברכות ה:) כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפלה (תקון י ועין תקון נ"ח) ו צפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין (ברכות ה:) : שיהא תפלתו סמוך למטתו הינו שלא יהיה הפרש בין התפלה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלקים והם נמתקים על ידי שלש הויות וזה פרוש (תהלים קי"ט) "נפשי בכפי תמיד" וכו נפש, זה בחינות דבור (שיר השירים ה) "נפשי יצאה בדברו" הינו בחינות תפלה, כמו שכתוב (איוב י"ח) "טורף נפשו באפו" (עיין ברכות ה: שמובא פסוק זה לענין תפלה) בכפי, הינו בחינות מחאת הכף על ידי זה, ו תורתך לא שכחתי, ראשי תבות שלו גימטריא שלש הויות ושלש אלקים, הינו המתקת הדינים. גם, עקר השכחה הוא ממחין דקטנות, מבחינות אלקים וכשממתיק את אלקים בכפיו על ידי זה "ותורתך לא שכחתי" וזה פרוש, (תהלים צ"א) : "כי בי חשק ואפלטהו" כי בי גימטריא מ"ב (הקדמת התקונים ז:) הינו שלש פעמים יד גימטריא מ"ב שנתגלה החשק שבלב, בידים וזה בחינות מחאת כפים על ידי זה "ואפלטהו", בחינות המתקת הדינים גם על ידי מחאת כף, מבטל המחלקת כי כל המחלקת נמשכים מבחינת קרח על אהרן שהם בחינת שמאלא וימינא (זוה"ק בראשית י"ז) ועל ידי מחאת כף, נכללים שמאל בימין, וימין בשמאל ונעשים אחדות (תהלים צ"ז). "האירו ברקיו תבל ראתה" תבל, זה בחינות מחאת כפים כי ימין זה ע"ב, ושמאל זה רי"ו ועל ידי שנכללים זה בזה, נעשה שני פעמים רי"ו, גימטריא תבל כי גם ע"ב שהוא ימין, יש בו שלש פעמים ע"ב, גימטריא רי"ו ושלשה פעמים ע"ב, זה בחינת כהן גדול וכהן הדיוט, וסגן הכהן ועל ידי שנתראה תבל, הינו מחאת הכפים על ידי זה "האירו ברקיו" נתתקן המחלקת הנקרא ברק (זכריה ט) : "ויצא כברק חצו" וחץ לשון מחלקת (בראשית מ"ט) "וישטמוהו בעלי חצים", ותרגומו: בעלי פלגותא וזה פרוש (תהלים מ"ז) : "כל העמים תקעו כף", לשון התחברות כי שני פעמים ע"ב רי"ו, גימטריא תקעו להיות קדם שהעתקתי תורה זאת מכתיבת ידו הקדוש, כתבתי מתחלה קצת מענין זה בעצמי כפי מה ששמעתיו ולהיות קצת דברים מבארים שם קצת יותר על כן העתקתיו גם כן ושניהם כאחד טובים וזהו: ענין הכאת כף אל כף בעת התפלה כתוב ב"פרי עץ חיים (בשער חזרת עמידה פרק ז בסופו) "של"ו הייתי ויפרפרני" (איוב ט"ז), של"ו בגימטריא ג הויות וג אלקים וראשי תבות של "וישם לך שלום", גימטריא של"ו דהינו שג פעמים הוי"ה, ממתיק ג אלקים כי יש ג ידים, יד הגדולה, ויד החזקה, ויד הרמה והן יד ימין הוא יד הגדולה יד השּׂמאל, יד החזקה ועל ידי חבוקת הידים, נעשה יד הרמה ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפלה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד אותיות ועל ידי ג הידים, שהוא ג הויות, נמתקין הג אלקים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג אלקים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "נפשי בכפי תמיד" נפשי, הינו בחינת תפלה (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפלה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלקים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג אלקים, בג הויות כנ"ל, אין לו שכחה וזה דיקא בשעת התפלה כי אז יודע אם הוא במחין דקטנות, או דגדלות כי הדבור הוא התגלות המחין כמו שכתוב (משלי ב) : "מפיו דעת ותבונה"