[לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה באור פניך יהלכון" (תהלים פ"ט) א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזהר הקדוש (תקונים תקון כ"א דף מ"ג: ובדף ס ותקון ס"ד דף פ"ו:, ובתקונים שבסוף הזהר חדש בדף ק"ט:). דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן ומאן ההוא אתר, הוא חכמה כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב (שם ק"ד) : "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משּׂכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ו בת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל (מנחות ק"י) : "הביאי בני מרחוק וכו, ובנותי, אלו גליות שבשאר ארצות שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות" פרעה לשון בטול כמו שכתוב (שמות ה) : "אל תפריעו את העם" ו חכמות חיצוניות, הם בחינת קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב (משלי ד) : "קנה חכמה" (עיין זוהר פנחס רל"ב רל"ד: קהלת ז) וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה שבקלפות כמו שכתוב (תהלים ס"ח) : "גער חית קנה" והם חכמות חיצוניות "ישראל הם עם קדוש" (דברים ז, יד, כו, כח) ו כל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב (תהלים ק"ד) : "כלם בחכמה עשית" ו על שם זה נקראים ראשית כמו שכתוב (ירמיה ב) : "קדש ישראל לה ראשית" וכו אבל בשעת הולדה השּׂכל מצמצם אצל כל אחד ואחד וכשמתחילין להשתמש בו בהתבוננות עבודת השם יתברך אזי שכלו הולך וגדול כמו שכתוב (מלכים א ה) : "ותרב חכמת שלמה" ו כשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חיצוניות שכל חיצוני, בתוך שכל הקדש ו החכמה חיצוני היא נעוץ בתוך השּׂכל הקדש כקנה ומחסר מקום הקדשה ועל זה הקנה, הינו זה השּׂכל מתלקטים ומתחברים כל המדות רעות ומגנות וזהו (סנהדרין כ"א:) : כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים הינו שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קלפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות מגנות ועליו נבנה כרך גדול של רומי הינו נחש הקדמוני הכרוך אחר קדשה ועל שם זה נקרא כרך גדול כמו שאמרו חז"ל (סכה נ"ב) : כי הגדיל לעשות [שדרשו שם, שהיצר הרע מתגרה בישראל דיקא ובגדולים דיקא כמו שכתוב שם: ובתלמידי חכמים יותר מכלם ו על שם זה נקרא הנחש והיצר הרע כרך גדול] שהוא כרוך תמיד אחר גדולי הדור ביותר משאר אנשים שהוא בונה בנינו על זה השּׂכל החיצוני ב. ואחר כך כשאדם שומר את עצמו משּׂכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השּׂכל בכל עת וזה בחינת: ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי חדוש השּׂכל היא חדוש הנשמה כי השּׂכל הוא הנשמה כמו שכתוב (איוב ל"ב) : "נשמת שדי תבינם" כמו שאמרו רז"ל (ברכות י) : מה הקדוש ברוך הוא זן את העולם אף הנשמה זנה את גופה נמצא ש הנשמה היא מחיה את הגוף והיא בעצמה השּׂכל כמו שכתוב (קהלת ז) : "החכמה תחיה" וכו ג. ו חדוש השּׂכל הינו חדוש הנשמה הוא על ידי שנה כמובא בזהר הקדוש (בראשית י"ט:) חדשים לבקרים רבה אמונתך כי כשהמחין מתיגעים אז על ידי השנה הם מתחדשים, כנראה בחוש וזהו שאנו מברכין הנותן ליעף כח כי היו מתחלה עיפים ועכשו נתחזקו ו בשעת השנה המחין, הינו הנשמה באה בתוך אמונה בחינת: "חדשים לבקרים" וכו כמובא בזהר הקדוש (שם) ד. ו יש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה (זהר פינחס רמ"ד: עין בראשית רבה, ויצא, פרשה ס"ט) כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין כ"ד) : "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים צ"ב) : "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" (בראשית א) ו אדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם וזה בחינת פשטא מנח זרקא שפשטא אוריתא שהם בחינת "ואמונתך בלילות" הם ניחא למחין והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ו עקר המחין שמקבלין על ידי האמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב (משלי ט"ז) : "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב (בראשית י"ד) : "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: מלכא דירושלם והיא בחינת אמונה כמו שכתוב (ישעיה א) : "עיר הצדק קריה נאמנה" והיא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב (קהלת ט) : "עיר קטנה" (עיין זוהר אחרי ס"ח:) וכמו שכתוב (בראשית א) : "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ו יש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השּׂכל מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים (עיין תענית ח) אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השּׂכל מאור הפנים כמו שכתוב (קהלת ח) : "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משּׂא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשּׂא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (בבא בתרא קע"ה:). הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות הינו הרוצה לחדש את שכלו, הינו נשמתו יעסק בדיני ממונות הינו משּׂא ומתן באמונה כי העוסק במשּׂא ומתן באמונה הוא בודאי עוסק בדיני ממונות כי כל דיני ממונות שיך למשּׂא ומתן כי אי אפשר לעסק במשּׂא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת (משלי ל"א) : "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משּׂא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב (קהלת ז) : "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משּׂא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת (יחזקאל ה) : "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשּׂא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ומקים (תהלים ט"ו) : "ודובר אמת בלבבו" (כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, מכות כ"ד) זו הבחינה נעשה חשמ"ל הינו מלבוש, סביב האמונה ואזי אמא מסככת על בנהא (הק התקונים) שלא יינקו ממנה והיא: "אם לבינה תקרא" (משלי ב), ובינה לבא (הקדמת תקונים) וזה שמקים: "ודובר אמת בלבבו" אזי אמא מסככת על בנהא שהלב עושה חשמ"ל הינו מלבוש, סביב האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים. וזה שאמרו חז"ל (שם בבבא בתרא) הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס הינו הרוצה לעסק במשּׂא ומתן באמונה הינו פשטא אוריתא הנקרא חשך כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" ונקרא אמונה, כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" אזי צריך להמשיך חשמ"ל מהלב הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" והחשמ"ל הזה הוא מלביש את המאור הקטן הינו את האמונה בבחינת: אמא מסככת על בנהא וזהו: ישמש את שמעון בן ננס כי שמיעה תליא בלבא (תיקון יח) חשמ"ל לב גמטריא שמע כמו שכתוב (מלכים א ג) : "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. ו כשאדם עוסק במשּׂא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשּׂא ומתן והמשּׂא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשּׂא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשּׂא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ומלכות (רש"י פ תולדות ע"פ ולאם מלאם יאמץ) כי חרבן אמונה, הוא נקרא חרבן ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה (שבת קי"ט:). לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמונה (עין שם מבאר דכונתם על משּׂא ומתן באמונה) וכש ירושלים הינו האמונה הינו משּׂא ומתן שהוא פשטא אוריתא מתגברת אזי אלו העכו"ם והארצות נופלים ועולים ממנה כל הניצוצות הקדושים שבתוכם בסוד אחד עשר סממני הקטרת וזהו שאמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין כ:) שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ העמדת המלך, וכריתות זרעו של עמלק, ובנין בית המקדש והא בהא תליא כי העמדת המלך היא בחינת אמונה כנ"ל ו כריתות זרעו של עמלק הם הניצוצות שעולים מבין העכו"ם והארצות בבחינת אחד עשר סממני הקטרת כמו שמובא במדרש (רות פרשה א) : למה נסמכה פרשת כריתות זרעו של עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק, והינו הך כידוע ו בנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות ל"ג). מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו ט. וזה החשמ"ל הנעשה מבחינת: "ודובר אמת בלבבו" ומלביש להאמונה, הוא בחינת רצועות כי רצועות הם מקיפי מלכות הינו אמונה וזה שאמר רב לרב שמואל בר שילת (בבא בתרא כ"א) : כד תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני תמחי, לשון טהרה. כמו שכתוב (ישעיה מ"ד) : "מחיתי כעב פשעיך" ינוקא, היא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה לא תמחי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפלין כמו שאמרו חז"ל, (סוטה י"ז) : בשכר שאמר אברהם מחוט ועד שרוך הנעל זכו בניו לשני מצוות, לחוט של תכלת, ולרצועות של תפלין ועד שרוך הנעל, תרגומו: ערקתא דמסאני הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משּׂא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפלין הינו שתמשיך חשמ"ל מבינה לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" בשעת עשית המשּׂא ומתן, כרב ספרא ו רצועה גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. וזהו שאמר (שם רב לרב שמואל הנ"ל) : דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשּׂא ומתן באמונה אזי המשּׂא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשּׂא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשּׂא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשּׂא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא ודלא קרי להוי צותא לחברו הינו שהוא עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משּׂא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ו תקיעות הם התעוררות השנה (עי לקמן סי ס אות ט) שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא התאדמות פני התוקע שנתעוררו אורות מפנים עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת אחד עשר סממני הקטרת שבתוך העכו"ם והארצות השוכנים סביבות המשּׂא ומתן באמונה שנתחברים אליו הניצוצות וזה: "ידעי תרועה" ידעי, לשון התחברות תרועה, מלשון שבירה כי הניצוצות הם משבירת כלים ה באור פניך יהלכון בחינת משּׂא ומתן כמו שכתוב (דברים ל"ג) : "שמח זבולון בצאתך" הינו כש עוסק במשּׂא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ידי זה עולים כל הניצוצות על ידי אחד עשר סממני הקטרת