דע ש מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך ש מזיק להמח מעוט שנה וכן רבוי שנה כשהאדם מכריח עצמו לישן הרבה גם זה מחליש וממעט האש הנ"ל וגם זה מזיק להמח רק כשאדם ישן במדה כראוי אזי תאות המשגל בתקפה וכחה כי לא נחלש האש הנ"ל [כל זה שמענו מתוך שיחותיו הקדושים. ותכן כונתו בזה לא באר היטב. אך כפי מה שהבנתי משּׂיחתו הכונה שאין מועיל שום עצה למעט תאות נאוף על ידי איזה תחבולה כי מזיק להמח כי היה אפשר להחליש התאוה על ידי מעוט שנה או רבוי שנה אבל שניהם מזיקים להמח על כן אין חכמה ואין עצה כנגד זה רק להתחזק להיות גבור לכבש את יצרו וה יעזר לו לסלק תאוה זאת מאתו]