דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלקים ואף שנדמה לאדם להשּׂגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשּׂגות וגם בזה יש כמה בחינות כמו למשל כשכותבין תבת אדם יודעין שזה מרמז על דמות האדם אבל הוא רק ברמז בעלמא כי אין כתוב שם שום ציור האדם ויש שמצירין על הניר ציור האדם, ושם נגלה יותר קצת דמות האדם ויש שמנסרין ציור האדם מחתיכת עץ ושם נתגלה עוד יותר ציור האדם אבל אף על פי כן אין זה אדם ממש רק האדם בעצמו הוא האדם באמת כמו כן יש כמה חדושין של תורה שהם רק כמו פנקס וכמו שכותבין תבת אדם לבד כי התורה היא בחינת אדם, כמו שכתוב (במדבר י"ט) : "זאת התורה אדם" ויש שהוא נכנס לפנים מזה אבל אף על פי כן אין זה אדם כנ"ל רק כשזוכין אל התורה בעצמו זהו בחינת אדם באמת וזהו זאת התורה אדם זאת התורה דיקא הינו רק זאת התורה האמתית, הוא בחינת אדם ודע שכל אדם קדם שמשּׂיג בתורה השּׂגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשּׂגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר שם חס ושלום אבל כשידע שעדין לא התחיל לכנס לחדרי תורה האמתיים אזי יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפלות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדשה באמת, ואז יראה ההפרש ואפלו אם עשה עבדות ותעניתים וסגופים בשביל השם יתברך ואחר כך זכה לחדושין אף על פי כן אל יעמד על זה לסבר שהם השּׂגות של אמת הנ"ל כי אפלו להדמיונות של היכלי התמורות צריך עבדות ותעניתים ואפלו בתאוות עולם הזה יש דגמא לזה כגון למשל כשעושין שחוק וקומדיע אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיע ואף שהוא תאוה לשמע אף על פי כן אין זה השּׂחוק בעצמו וכן כשבא להחדר שעושין שם הקומדיע יש שם מציר על הטבלא כל הדברים שיעשו שם וגם זה אינו הדבר בעצמו ואפלו כשבאים לשם לפנים, עומד לץ אחד, ועושה כמעשה קוף וכל הדברים שעושה הבעל קומדיע, הוא עושה אחריו בליצנות וגם זה אינו הדבר בעצמו ועקר הוא השּׂחוק בעצמו שעושין שם וכמו כן תבין הנמשל מעצמו כי יש מי שנדמה לו שנכנס לפנים, ולפני ולפנים ועדין עומד בחוץ לגמרי, כי לא התחיל להשּׂיג השּׂגה של אמת. והצדיק הגדול מאד אף כשזוכה להשּׂיג השּׂגות גדולות של הקדשה באמת אף על פי כן אינם נחשבים בעיניו לכלום לגדל עצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך על כן הוא משתדל ומתחזק בכל פעם שיתחיל השם יתברך להראות לו אור התורה כאלו לא התחיל להשּׂיג כלל מימיו.