דע ש מי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ו על ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השּׂחוק ששּׂוחקין, הוא בחינת השּׂמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ו על כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת, (הושע ט) והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים (פסחים קיח) על כן באה עליו בושה ו לפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.