[לשון רבנו, זכרונו לברכה] זה בחינת מחאת כף אל כף, כי על ידי זה מביטין בתמונת ה כי תמונת ה הינו דמיונות שאנו מדמין אותו רחום וחנון ושאר כנויים ודמיונות שאנו קורין אותו כל אלו הדמיונות גלו הנביאים ונביאים זה בחינת דבור התפלה, כמו "ניב שפתים" וכשאנו מדברים בשפתינו את התמונות והדמיונות ומוחאין בכפים אזי נתקים (הושע י"ב) : "ביד הנביאים אדמה" כי הנביאים הם הדבורים והכפים הם יד הנביאים ואז הדמיון נתגלה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" ונתקים (במדבר י"ב) : "ותמונת ה יביט" גם מחאת כף זה בחינת (יחזקאל י) : "וידי אדם מתחת כנפיהם" כי הכנפים הם הדבורים, בבחינת (קהלת י) "ובעל כנפים יגיד דבר" גם נכלל התפלה בתוך תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהם שני ידים יד כותבת ויד חותמת כח הדבור בא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא פה אתקריאת מסטרא דצדיק [עיין לענין כל הנ"ל בתיקון יח] [מסימן ר"ט עד כאן, לשון רבנו זכרונו לברכה]