מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינות קיר"ה (דוין) הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים כי על ידי אמונה שהם מאמינים בדברי הצדיק על ידי זה נתגלין מופתים כי באמת הצדיק בודאי מלא מופתים וכשהוא מאמין בהצדיק ונותן עיניו ולבו על דברי הצדיק על כל דבור ודבור, כי מאמין שכל דבריו אמת וצדק, ובכונה מכונת אזי אחר כך, כשבא לביתו, כל מה שיארע אותו הוא מסתכל היטב על כל דבר שיארע לו ומבין למפרע בדברי הצדיק שדבר עמו בהיותו אצלו שזה היתה כונת הצדיק שרמז לו בתוך דברים שדבר עמו וכן כל דבר ודבר שיזדמן לו הוא מוצא הכל בדברי הצדיק למפרע, שרמז לו שיהיה כן נמצא שנעשה ונתגלה המופתים על ידי זה וכן מצינו אצל הנביאים ש בעת שאמר הנביא הנבואה היתה ברמז ולא היו מבינים נבואתו בפרוש על מה מרמז ואחר כך כשנתקים דברי הנביא היו יודעין למפרע שנתקים דברי הנביא שהתנבא ורמז על זה מקדם והבינו דברי הנביא למפרע, שהתכון על זה וכמו שמצינו בדניאל שמרמז על סוף קץ הגאלה ועתה הדברים סתומים, כמו שכתוב שם "סתם הדברים וחתם" כי אין אדם יודע עתה איך מרמז שם זמן הגאלה אבל לעתיד אם ירצה השם כשיקים הדברים ויגיע קץ האמת ויבוא משיחנו אזי ידעו למפרע איך שמרמז בדבריו זמן הקץ וכן מצינו בכמה נביאים