בית
קודם
שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה
מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז'ל
א - אשרי תמימי דרך
ב - אמר אל הכהנים
ג - אקרוקתא
ד - אנכי ה אלהיך
ה - בחצוצרות וקול שופר
ו - קרא את יהושע
ז - ואלה המשפטים
ח - ראיתי מנורת זהב
ט - תהמת יכסימו
י - ואלה המשפטים
יא - אני ה הוא שמי
יב - תהלה לדוד
יג - להמשיך השגחה שלמה
יד - להמשיך שלום בעולם
טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא
יז - ויהי הם מריקים שקיהם
יח - קרטליתא
יט - תפלה לחבקוק
כ - תשעה תקונין יקירין
כא - עתיקא טמיר וסתים
כב - חותם בתוך חותם
כג - הוי לן כדניתא וילדה
כד - אמצעותא דעלמא היכא
כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא
כו - רציצא דמית בביעותה
כז - רציצא דמית בביעותה
כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא
כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה
ל - מישרא דסכינא
לא - אית לן בירא בדברא
לב - אדני שפתי תפתח
לג - מי האיש החפץ חיים
לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים
לה - אשרי העם ידעי תרועה
לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי
לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד
לח - מרכבת פרעה
לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך
מ - אלה מסעי בני ישראל
מא - רקודין
מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם
מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע
מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה
מה - מחאת כפים בתפלה
מו - מחאת כף בשעת התפלה
מז - ואכלתם אכול ושבוע
מח - על אשר מעלתם בי
מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו
נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל
נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור
נב - הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי
נג - עקר הולדה תלוי בה'א
נד - ויהי מקץ שנתים ימים
נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי
נו - וביום הבכורים
נז - אימתי יבוא בן דוד
נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה
נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך
ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול
סא - על ידי אמונת חכמים
סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד
סג - סוד כונת המילה
סד - ויאמר ה אל משה בא אל פרעה
סה - ויאמר בעז אל רות
סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
סז - ויבן ה אלקים את הצלע אשר לקח
סח - כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון
סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים
ע - ויהי ביום השמיני קרא משה
עא - קשה מאד להיות מפרסם
עב - לפעמים בא לאדם הרהור תשובה
עג - כי תעבר במים אתך אני
עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך
עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ
עו - והאלהים נסה את אברהם
עז - והיה ה למלך על כל הארץ
עח - ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו
עט - בטח בה ועשה טוב
פ - ה עז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום
פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר
פב - הנעלבים ואינם עולבים
פג - מתן בסתר יכפה אף
פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני
פה - פוסעים בו פסיעה קטנה
פו - פוסעים בו פסיעה קטנה
פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר
פח - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר
פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו
צ - אנכי אשמח בה יתמו חטאים מן הארץ
צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו
צג - כל העושה משּׂא ומתן באמונה
צד - זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל
צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים
צו - זמם רשע לצדיק
צז - אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל
צח - נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות
צט - ואתחנן אל ה בעת ההיא לאמר
ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם
קא - בקרוב עלי מרעים
קב - אתה תהיה על ביתי
קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות
קד - בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים
קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
קו - אשרי משכיל אל דל
קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו ושבית שביו
קח - זבחי אלקים רוח נשברה
קט - יש הבל אשר נעשה על הארץ
קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
קיא - ראשי תבות רבי
קיב - צהר תעשה לתבה
קיג - ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו
קטו - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל
קטז - הנותן צדקה נצול מעברות
קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת
קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר
קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת
קכ - הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר
קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי
קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר
קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור
קכד - שיר מזמור למנצח, זמרו למי שמנצחין אותו ושמח
קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה
קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי
קכז - הבגדים הם בסוד החשמ'ל, שהוא שמירה
קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו
קכט - ארץ אכלת יושביה
קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד
קלב - יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת
קלג - וארח צדיקים כאור נגה
קלד - עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים
קלה - כי אקח מועד
קלו - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
קלז - חלקי ה אמרתי לשמר דבריך
קלח - לך אמר לבי בקשו פני
קלט - צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו
קמ - ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
קמא - אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו
קמב - מי שאי אפשר לו ללמד כלל
קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור
קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו
קמה - אין אדם מת וחצי וכו
קמו - עדות ה נאמנה
קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה
קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך
קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך
קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה
קנא - סגלה לזרע של קימא
קנב - כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה
קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם
קנד - דע כי יש יראות נפולות
קנה - עצבות הוא מדה רעה מאד
קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש
קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק
קנח - ראו לפעמים אש בוער מרחוק
קנט - דע שיש אמצעי והיא השכינה
קס - הדפק דופק ונוקש באדם
קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם
קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס
קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת
קסד - לענין ספורי דברים של הצדיק האמת
קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה
קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה
קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת
קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום
קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה
קע - ה מה רבו צרי רבים וכו
קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו
קעב - כל החסרונות שיש לאדם
קעג - על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש
קעד - כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם
קעה - מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה
קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות
קעז - ויאמר י'י סלחתי כדבריך
קעח - צריך דוקא ודוי דברים
קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות
קפ - בענין סגלת הפדיון
קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד
קפב - מה שהעולם מדברים בספירה
קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול
קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים
קפה - עקר השלמות היא היראה
קפו - מה שמספרין מופתים מהצדיקים
קפז - ולך ה החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו
קפח - צריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו
קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות
קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה
קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן
קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת
קצג - המחשבה יש לה תקף גדול
קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה
קצה - בצר הרחבת לי
קצו - אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים
קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות
קצח - כשאחד צועק להשם יתברך
קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן
ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים
רא - בפסח צועקין בהתפלה
רב - כל מי ששּׂכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר
רג - מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה
רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה
רה - תקון למקרה לילה
רו - תעיתי כשה אבד בקש עבדך
רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות
רח - צופה רשע לצדיק ומבקש
רט - תפלות כנגד תמידין תקנום
רי - על ידי משּׂא ומתן באמונה הוא מקים 'ואהבת'
ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים
ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף
ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם
ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם
רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות
רטז - הפילוסופים קורים להטבע 'אם כל חי'
ריז - זכרו תורת משה
ריח - לפעמים כשנגזר על האדם
ריט - בצע אמרתו
רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם
רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משּׂונאים
רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחה
רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך
רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק
רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות
רכו - נגונים של יללה ועצבות
רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה יעזר
רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה
רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה
רל - מי שיש לו עינים לראות
רלא - וצבא השמים לך משתחוים
רלב - הללו את ה מן השמים וכו
רלג - כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים
רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד
רלה - מי שהולך ונחלק ונופל
רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי
רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם
רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין
רלט - על ידי מחלקת אי אפשר לדבר
רמ - כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמת
רמא - כשיש דינים, חס ושלום
רמב - יש בחינת אריך אנפין בקלפה
רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו
רמד - מי שהוא מערב בין העכו'ם
רמה - דע שיש חדרי תורה
רמו - לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות
רמז - 'תיקו' - הוא בחינת מחסר תקון
רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד
רמט - עקר הגבורה בהלב
רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת
רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת
רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת
רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף
רנד - עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד
רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת
רנו - שם אתה מסגל על הים
רנז - כי תבא בכרם רעך
רנח - כשיש מחלקת על האדם
רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו
רס - השם הוא הנפש
רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא
רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות
רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה
רסד - צדקה היא תקון הברית
רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך
רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן
רסז - שבועות הוא רפואה להראה
רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים
רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור
רע - כמו שיש התעוררות מאדם לחברו
רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה
רעב - היום אם בקולו תשמעו
רעג - יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות
רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם
רעה - כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד
רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל
רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השּׂונאים
רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב
רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה
רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה
רפא - אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות
רפב - צריך לדון את כל אדם לכף זכות
רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד
רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד
רפה - טעמה כי טוב סחרה
רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן
הבא
-
סימניה
ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-קפב - מה שהעולם מדברים בספירה
ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-קפב - מה שהעולם מדברים בספירה
-
דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
הגדרות
סימניות
הגדרות
שמור
סימניות
חזור
פירוש
סגור