לענין ספורי דברים של הצדיק האמת למשל: רופא שנחלה והכרח למסר את עצמו ליד הדאקטיר הגדול והרופא רוצה שיתן לו רפואות כפי מה שהוא יודע להוציא לו שן ולגלחו אבל הדאקטיר יודע רפואות יקרים וחשובים שצריך לתן לו כן יזדמן, שיבוא איש ל התלמיד חכם וצדיק הדור, שהוא רופא חלי הנפשות ו רוצה שיתן לו הצדיק רפואות, הינו הנהגות ודרכים, כפי מה שהוא יודע אבל באמת הצדיק יש לו רפואות ודרכים ישרים, שצריך להנהיגו לרפואתו והנה לפעמים ההכרח לתן להחולה איזה סם אשר אם יתנו לו הסם בעצמו כמו שהוא, ימות החולה בלי ספק על כן ההכרח לערב הסם בדברים אחרים כן יש אנשים, שאי אפשר לגלות להם פנימיות התורה הצריך לרפואתו כי התורה היא רפואה, כמו שכתוב (משלי ג) : "רפאות תהי לשרך" כי בהתורה יש שני כחות סם חיים וסם מות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא עב:).זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות ועל כן אם יאמרו לו התורה בעצמה כמו שהיא, ימות בלי ספק כי אצלו שלא זכה נעשה סם מות על כן ההכרח להלביש לו פנימיות התורה בדברי תורה אחרים ו לפעמים גם זה אינו יכול לקבל אף אם ילבישו בדברי תורה אחרים על כן מלבישין התורה בספורי דברים חיצוניים למען יוכל לקבל הרפואה הגנוזה שם כי גם התורה בעצמה מלבשת עתה בספורי מעשיות מחמת שלא היה אפשר למסרה כמות שהיא