לב טהור ברא לי וכו (תהלים נ"א) כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו שכתוב (תהלים כ"ז) : "לך אמר לבי", כמו שפרש רש"י: לך בשבילך ובשליחותך "אמר לי לבי" ש כל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש ו צריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ו לזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך על ידי זה נטהר הלב כי נגד שנתלהב ונבער לעברה או לתאוה רעה, חס ושלום, שמזה נטמא לבו נגד זה צריך שיתלהב ויבער לבו להשם יתברך [כי על ידי חמימות הלב על ידי זה מגרש רוח הטמאה כי טבע האש שמגרש האויר, כמו שנתברר לחכמי היסודות כי זהו סבת מה שיורה הקני שרפה על ידי שמדליקין מה שזורין למעלה [דהינו הפילוור] כי על ידי כח האש, בורח האויר והאויר הוא דוחה את הדברים שמלאו בהם את הקני שרפה ועוד נתברר בחוש מכמה דברים והכלל, שהאש מגרש האויר על כן החמימות שבלב שבוער להשם יתברך מגרש הרוחות שהם אויר, הינו שמגרש את רוח הטמאה ועל ידי זה נטהר לבו] ועל ידי זה יטהר לבו, כמו שכתוב (במדבר ל"א) : "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" וכשיש לו טהרת הלב, אזי זוכה לדבר בכל פעם דבורים חדשים שהוא בחינת רוח הקדש וזהו לב טהור ברא לי אלקים אזי ורוח נכון חדש בקרבי שיזכה לחדש דבורים חדשים שהם בחינת רוח הקדש כנ"ל ו לבוא להתלהבות וחמימות להשם יתברך, הוא על ידי תנועה כי תנועה מעורר חמימות, כמו שאנו רואין בחוש אם יזרק חץ ויתחב בראשו שעוה אזי ימס השעוה מחמת החמימות הבא על ידי התנועה וכן כשאדם הולך הנה והנה על ידי תנועתו הוא מזיע [ו עקר התנועה הוא מהמחשבה כי מתחלה המחשבה נוחה ושקטה ואחר כך מתחלת המחשבה להתנועע ממחשבה למחשבה הינו מתחלה כשישב על מקומו, היה מחשבתו לישב ואחר כך כשרוצה לילך מתחיל מחשבתו להתנועע ממחשבה הראשונה לחשב לילך ועל ידי כן מוריד חמימות ועל כן כשאדם ישן צריך לכסות עצמו כי מחמת שהמחשבה נוחה ושקטה אין לו חמימות] וכמו כן ברוחניות כשהמחשבה חושבת בגדלת הבורא יתברך ובתורתו הקדושה ומתנועע ממחשבה למחשבה על ידי התנועה מוריד חמימות, ובוער לבו להשם יתברך וכן עקר חמימות יסוד האש, הוא מה שמקבל מתנועת הכוכבים כי יסוד האש הוא למעלה מיסוד האויר וסמוך לגלגלים וכן כל גלגל מקבל מגלגל שלמעלה הימנו על כן על ידי ש מצדיק הרבים הינו על ידי שמקרב בני אדם לעבודת השם יתברך או על ידי שדן כל אדם לכף זכות שגם זה נקרא מצדיק הרבים על ידי זה מוריד גם כן חמימות והתלהבות להשם יתברך כמו שכתוב (דניאל י"ב) : ומצדיקי הרבים ככוכבים והוא מקבל החמימות ממה שלמעלה ממנו ו יוכל להוריד חמימות לאחר גם כן כמו הכוכבים שמקבלים מלמעלה, ומורידים למטה אבל מי שאינו מקבל החמימות ממי שלמעלה אף שמביא חמימות לאחר, הוא רק לפי שעה והוא עצמו מתקרר כמו הברזל המלבן שמשליכין למים שהברזל עצמו מתקרר וגם המים שנתחמם הוא רק לפי שעה [מן ולבוא להתלהבות עד כאן לא נכתב יפה כסדר, כי לא שמעתי זה הענין מפיו הקדוש בעצמו ועקר הענין עין לעיל בהתורה עתיקא טמיר וסתים בסימן כ"א, שם מבארים הקדמות אלו באריכות והכלל שתנועת השּׂכל מוליד חם בלב דהינו על ידי שזוכה להשּׂגת הדעת הקדוש על ידי קדשת השבעת נרות וכו כמבאר שם על ידי זה זוכה להתלהבות הלב להשם יתברך, כמו שכתוב שם עין שם ועל ידי התלהבות הלב זוכה לגרש הרוח הטמאה רוח שטות כנ"ל ועל ידי זה מטהר לבו כנ"ל ואז זוכה לדבר דבורים חדשים בכל פעם שמתבודד שהם בחינת רוח הקדש ממש כנ"ל]