בית
קודם
שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה
מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז'ל
א - אשרי תמימי דרך
ב - אמר אל הכהנים
ג - אקרוקתא
ד - אנכי ה אלהיך
ה - בחצוצרות וקול שופר
ו - קרא את יהושע
ז - ואלה המשפטים
ח - ראיתי מנורת זהב
ט - תהמת יכסימו
י - ואלה המשפטים
יא - אני ה הוא שמי
יב - תהלה לדוד
יג - להמשיך השגחה שלמה
יד - להמשיך שלום בעולם
טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא
יז - ויהי הם מריקים שקיהם
יח - קרטליתא
יט - תפלה לחבקוק
כ - תשעה תקונין יקירין
כא - עתיקא טמיר וסתים
כב - חותם בתוך חותם
כג - הוי לן כדניתא וילדה
כד - אמצעותא דעלמא היכא
כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא
כו - רציצא דמית בביעותה
כז - רציצא דמית בביעותה
כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא
כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה
ל - מישרא דסכינא
לא - אית לן בירא בדברא
לב - אדני שפתי תפתח
לג - מי האיש החפץ חיים
לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים
לה - אשרי העם ידעי תרועה
לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי
לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד
לח - מרכבת פרעה
לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך
מ - אלה מסעי בני ישראל
מא - רקודין
מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם
מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע
מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה
מה - מחאת כפים בתפלה
מו - מחאת כף בשעת התפלה
מז - ואכלתם אכול ושבוע
מח - על אשר מעלתם בי
מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו
נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל
נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור
נב - הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי
נג - עקר הולדה תלוי בה'א
נד - ויהי מקץ שנתים ימים
נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי
נו - וביום הבכורים
נז - אימתי יבוא בן דוד
נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה
נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך
ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול
סא - על ידי אמונת חכמים
סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד
סג - סוד כונת המילה
סד - ויאמר ה אל משה בא אל פרעה
סה - ויאמר בעז אל רות
סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
סז - ויבן ה אלקים את הצלע אשר לקח
סח - כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון
סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים
ע - ויהי ביום השמיני קרא משה
עא - קשה מאד להיות מפרסם
עב - לפעמים בא לאדם הרהור תשובה
עג - כי תעבר במים אתך אני
עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך
עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ
עו - והאלהים נסה את אברהם
עז - והיה ה למלך על כל הארץ
עח - ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו
עט - בטח בה ועשה טוב
פ - ה עז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום
פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר
פב - הנעלבים ואינם עולבים
פג - מתן בסתר יכפה אף
פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני
פה - פוסעים בו פסיעה קטנה
פו - פוסעים בו פסיעה קטנה
פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר
פח - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר
פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו
צ - אנכי אשמח בה יתמו חטאים מן הארץ
צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו
צג - כל העושה משּׂא ומתן באמונה
צד - זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל
צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים
צו - זמם רשע לצדיק
צז - אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל
צח - נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות
צט - ואתחנן אל ה בעת ההיא לאמר
ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם
קא - בקרוב עלי מרעים
קב - אתה תהיה על ביתי
קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות
קד - בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים
קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
קו - אשרי משכיל אל דל
קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו ושבית שביו
קח - זבחי אלקים רוח נשברה
קט - יש הבל אשר נעשה על הארץ
קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
קיא - ראשי תבות רבי
קיב - צהר תעשה לתבה
קיג - ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו
קטו - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל
קטז - הנותן צדקה נצול מעברות
קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת
קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר
קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת
קכ - הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר
קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי
קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר
קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור
קכד - שיר מזמור למנצח, זמרו למי שמנצחין אותו ושמח
קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה
קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי
קכז - הבגדים הם בסוד החשמ'ל, שהוא שמירה
קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו
קכט - ארץ אכלת יושביה
קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד
קלב - יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת
קלג - וארח צדיקים כאור נגה
קלד - עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים
קלה - כי אקח מועד
קלו - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
קלז - חלקי ה אמרתי לשמר דבריך
קלח - לך אמר לבי בקשו פני
קלט - צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו
קמ - ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
קמא - אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו
קמב - מי שאי אפשר לו ללמד כלל
קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור
קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו
קמה - אין אדם מת וחצי וכו
קמו - עדות ה נאמנה
קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה
קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך
קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך
קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה
קנא - סגלה לזרע של קימא
קנב - כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה
קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם
קנד - דע כי יש יראות נפולות
קנה - עצבות הוא מדה רעה מאד
קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש
קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק
קנח - ראו לפעמים אש בוער מרחוק
קנט - דע שיש אמצעי והיא השכינה
קס - הדפק דופק ונוקש באדם
קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם
קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס
קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת
קסד - לענין ספורי דברים של הצדיק האמת
קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה
קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה
קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת
קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום
קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה
קע - ה מה רבו צרי רבים וכו
קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו
קעב - כל החסרונות שיש לאדם
קעג - על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש
קעד - כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם
קעה - מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה
קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות
קעז - ויאמר י'י סלחתי כדבריך
קעח - צריך דוקא ודוי דברים
קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות
קפ - בענין סגלת הפדיון
קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד
קפב - מה שהעולם מדברים בספירה
קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול
קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים
קפה - עקר השלמות היא היראה
קפו - מה שמספרין מופתים מהצדיקים
קפז - ולך ה החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו
קפח - צריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו
קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות
קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה
קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן
קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת
קצג - המחשבה יש לה תקף גדול
קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה
קצה - בצר הרחבת לי
קצו - אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים
קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות
קצח - כשאחד צועק להשם יתברך
קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן
ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים
רא - בפסח צועקין בהתפלה
רב - כל מי ששּׂכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר
רג - מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה
רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה
רה - תקון למקרה לילה
רו - תעיתי כשה אבד בקש עבדך
רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות
רח - צופה רשע לצדיק ומבקש
רט - תפלות כנגד תמידין תקנום
רי - על ידי משּׂא ומתן באמונה הוא מקים 'ואהבת'
ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים
ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף
ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם
ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם
רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות
רטז - הפילוסופים קורים להטבע 'אם כל חי'
ריז - זכרו תורת משה
ריח - לפעמים כשנגזר על האדם
ריט - בצע אמרתו
רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם
רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משּׂונאים
רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחה
רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך
רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק
רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות
רכו - נגונים של יללה ועצבות
רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה יעזר
רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה
רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה
רל - מי שיש לו עינים לראות
רלא - וצבא השמים לך משתחוים
רלב - הללו את ה מן השמים וכו
רלג - כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים
רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד
רלה - מי שהולך ונחלק ונופל
רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי
רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם
רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין
רלט - על ידי מחלקת אי אפשר לדבר
רמ - כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמת
רמא - כשיש דינים, חס ושלום
רמב - יש בחינת אריך אנפין בקלפה
רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו
רמד - מי שהוא מערב בין העכו'ם
רמה - דע שיש חדרי תורה
רמו - לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות
רמז - 'תיקו' - הוא בחינת מחסר תקון
רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד
רמט - עקר הגבורה בהלב
רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת
רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת
רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת
רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף
רנד - עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד
רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת
רנו - שם אתה מסגל על הים
רנז - כי תבא בכרם רעך
רנח - כשיש מחלקת על האדם
רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו
רס - השם הוא הנפש
רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא
רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות
רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה
רסד - צדקה היא תקון הברית
רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך
רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן
רסז - שבועות הוא רפואה להראה
רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים
רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור
רע - כמו שיש התעוררות מאדם לחברו
רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה
רעב - היום אם בקולו תשמעו
רעג - יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות
רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם
רעה - כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד
רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל
רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השּׂונאים
רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב
רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה
רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה
רפא - אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות
רפב - צריך לדון את כל אדם לכף זכות
רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד
רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד
רפה - טעמה כי טוב סחרה
רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן
הבא
-
סימניה
ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-קלז - חלקי ה אמרתי לשמר דבריך
ליקוטי מוהר'ן - חלק א'-קלז - חלקי ה אמרתי לשמר דבריך
-
חלקי ה אמרתי לשמר דבריך (תהלים קי"ט) הינו ש החלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
הגדרות
סימניות
הגדרות
שמור
סימניות
חזור
פירוש
סגור