הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר מפרש בתורה (שמות י"ז) : "ויאמר ה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" כי אף שאמר לו לכתב בספר, אף על פי כן לא הסתפק בזה וצוה לו, ושים באזני יהושע, שידבר עמו פה אל פה כי העקר מה ששומעין מפה הצדיק וכמו שאמרו במדרש (דברים פרשה ג) על פסוק: "שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן" וכו וזה לשונו, מה ראה לומר להם כאן שמע ישראל רבנין אמרי למה הדבר דומה, למלך שקדש מטרונה בשני מרגליות אבדה אחת מהן אמר לה המלך אבדת אחת, שמרי את השניה כך קדש הקדוש ברוך הוא את ישראל בנעשה ונשמע אבדו את נעשה שעשו את העגל אמר להן משה אבדתן נעשה שמרו נשמע הוי שמע ישראל. עד כאן לשון המדרש ועל כן כשלומד מתוך הספר שהוא בחינת עשיה, שהוא בחינת נעשה אין בזה כח כל כך לעורר אותו כי ישראל אבדו את הנעשה אבל כששומע מפה הצדיק, הוא בחינת נשמע שזה הכתר נשאר להם לישראל כנ"ל