[לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה (תהלים מ"א). איתא ד אין עניות אלא מן הדעת (נדרים מא) ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות על האיש עצמו כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין ו כשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות לג) : גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות שנאמר: "כי אל דעות ה" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים משני אותיות אל, הוא חסד, על דרך (תהלים נ"ב) : "חסד אל כל היום" וה, הוא רחמים, על דרך (שם קי"ט) "רחמיך רבים ה" וזהו פרוש הפסוק אשרי משכיל אל דל הינו כשהוא בקטנות המחין, ומשכיל עצמו לגדלות המחין אזי ביום רעה ימלטהו ה, נמתקין כל הדינין ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המחין עצה לזה, שישכיל אחרים ועל ידי זה נתעורר גם אצלו.