נפש החיים-שער א - פרק טז-
והמשכילים יבינו. שכן הוא הענין גם בשרשו העליון. שרק בחינה התחתונה של אם הבנים סוד נשמת חיים עלאה. היא נכנסת ומתפשטת בפנימיות האדם העליון בסוד תוספת אחר התיקון ע''י מעשי התחתונים הרצויים והוא סוד המוחין קדישין ג''ר דילי'. שעיקרו הוא ו''ה כידוע. כמבואר למבין בע''ח שער או''א פ''ח. ובשער פרטי עי''מ. ובשער הזווגים ריש פ''ד. ובסוף שער מוחין דצלם. ובשער דרושי הצלם דרוש ב' עש''ה בכל הדרוש ובדרוש ח'. שם. ובפע''ח פ''ג משער התפילין. ובשער היחודים פ''ה מתיקון עונות והוא שאמרו שהנשמה שורה במוח.. כמ''ש שם בשער אנ''ך פ''ו ובשער המוחין בכל פ''ז ובפ''ח ובפי''ב. ובשער דרושי הצלם ריש דרוש ב': ויותר מבואר הענין שם בהגהת הרח''ו ז''ל. ובשער הפרצופים ריש פ''א. ובשער פנימיות וחיצוניות דרוש ד' ודרוש ט'. ובשער קליפת נגה ריש פ''א. והוא מבואר למדקדק היטב בכל דרושי הצלם. וקצתה חופף ומקיף ומאיר על ראשו בקירוב מקום. סוד בעטרה שעטרה לו אמו. בסוד הנשימה וההבל היוצא מפה אימא לאור מקיף אליו. כמ''ש בע''ח שער הכללים סוף פי''א ובלקתנ''ך בתהלים בפ' הכל סג גו'. כמש''ל שבחי' הנשמה היא נשימת הפה העליון. אבל עיקרה היא כולה למעלה גנוזה ונעלמה במקורה העליון בתוך הפה ומאיר בריחוק מקום:
ובזה יובן כוונתם ז''ל בשמות רבה פמ''א. ע''פ כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. שאמרו למה''ד למלך שהיה לו בן. בא בנו מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו. נטל אביו חתיכה אחת ונתנה לו כו'. א''ל איני מבקש אלא ממה שבתוך פיך. מה עשה נתנו לו כו'. היינו שבקשת הבן יקיר להשיג שיושפע בו מניצוצי אור בחי' הנשמה אשר מקורה נעלמה בנשימת פיו ית''ש. ורמזו עוד בלשונם הק' שהמשילו לתינוק הבא מבית הספר דוקא. הודיעו נאמנה שאין מבוא בעולם להשיג בחי' נצוצי אור הנשמה. אם לא ע''י העסק והעיון והתבוננות בתה''ק בקדושה כי שניהם ממקור א' באים כידוע למבין:
וז''ש שם בשעה שעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה היו מבקשים לשמוע הדברות מפי הקב''ה. וכמ''ש ישקני מנשיקות פיהו. שבעת המעמד המקודש זכו כולם שהיה חופף ומאיר עליהם זיו ניצוצו זהר בחי' הנשמה מנשמת פיו יתב' כביכול והוא סוד הכתרים שזכו כסיני. ושמחת עולם על ראשם. ועי''כ זכו להשיג סתרי פנימית נשמת התוה''ק כמ''ש בזוהר בהעלותך קנ''ב א' אורייתא אית לה גופא כו' חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמת' דאיהו עקרא דכלא אורייתא ממש. והוא שאמר בכ''מ במ''ר זיין הי' להם בסיני ושם המפורש חקוק עליו שהוא ההשגה עליונה בנשמתא וסתרין דאוריי' שמא מפרש: כי כן היה הענין אז למעלה בשרשו העליון. כנ''ל בפ' העבר סוד בעטרה שעטרה לו אמו. ודרשו ע''ז בחזית ביום חתונתו זה סיני וביום שמחת לבו אלו ד''ת. וזהו בעטרה כו' הם הכתרים הנ''ל שהיו בסיני. חיי המלך. וע' בע''ח שער הכללים סוף פ''ה: