אנה . לאוזה מקום , כמו ( דברים א כח ) : אנה אנחנו עולים :

ויהי אחרי כן וישאל דוד בה' לאמר וגו' עד וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת . זכר שאחרי כן שאל דוד בה' אם יעלה באחת ערי יהודה ובאתהו התשובה בסוף שיעלה לחברון ושם משחוהו בית יהודה למלך עליהם וכבר אמר דוד לאנשי יבש גלעד שישיב להם גמול טוב תחת החסד אשר גמלו לאדניהם לשאול להשתדל לקחת גויתו וגוית בניו מחומת בית שן וקברו אותם וזרזם שיחזקו ידיהם ויהיו לבני חיל למה שיצום דוד מהמלחמות :

וישאל דוד אחר שספר עד הנה כי דוד לא החזיק מלכות בחזקה כעבד מורד באדוניו לא בתחלתו כי נמשח על פי נביא, ולא בחיי שאול שהיה נכנע לפניו כעבד נאמן, ולא ברדפו אותו כי נפל אויבו שני פעמים בידו ולא שלח ידו במשיח ה', ולא גם אחרי מותו כי הרג את המבשר מיתתו וספד גם קונן עליו, יספר כי גם עתה לא היה בדעתו לשוב ולבקש עטרה, וחשב אולי יגיע המלכות לבן שאול, ואולי לא הגיע עדיין הזמן שימלוך, ואז הלא יהיה בסכנה בשובו לארץ, ולא עשה דבר עד נמלך באלהים, ושאל אם ישוב ולאיזה מקום ישוב, ולא סמך על עצתו ושכלו, כי זה היה מעלת דוד נגד שאול, שהשליך על ה' יהבו :

(ב-ג) השאלות: מה החדוש שלקח נשיו, ולמה לא התישבו אנשיו בחברון עצמה? :

ויעל סיפר כי אחר שהגיעהו דבר ה' לא פחד מאומה ולקח עמו תיכף את נשיו, מה שלא היה עושה זה אם היה עוד איזה ספק ופחד בלבו :

בערי חברון . בהערים הסמוכים לחברון . ( ד ) אנשי וגו' אשר קברו . הוא הפוך , וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את שאול :

וכן את אנשיו שהיו עמו לא העלה עמו בדרך גדוד שיעטרוהו סביב כאילו דעתו להיות מוקף מאנשי חיל לעת הצורך, רק הושיבם בערי חברון רצה לומר בערים הסמוכים לחברון הושיבם מפוזרים, באופן שהוא נשאר בחברון לבדו כי בטח באלהי מעוזו :

(ד-ז) השאלות: למה מספר מה ששלח לאנשי יביש גלעד ואין בזה דבר רשום, ולשון גם אני אעשה אתכם הטובה הזאת מה ירמוז במלת זאת, ולמה אמר שיתחזקו ושבני יהודה משחוהו? :

ויבואו והנה נתקיים דבר ה', כי אנשי יהודה משחו אותו למלך, כי מלכות הכללי לא היה עדיין זמנו כי היה ראוי לצאת שני מלכים מבנימין כמ''ש ומלכים מחלציך יצאו כדברי חכמינו זכרונם לברכה. ויספר עוד, כי בצדקו לא נהג כיתר שרים המולכים תחת אדוניהם שדרכם להרוג כל אוהבי מלכם ולמחות כל זכר למו למען תתקיים מלכותם (בשגם שהרגיש שלא נמשח רק מיהודה לא מישראל : נהפוך הוא כי אז הגידו לו שאנשי יביש גלעד הם קברו את שאול ומסרו נפשם לקחת גוייתו מחומת בית שן (בזכרם החסד שעשה להם בתחלת מלכותו נגד נחש העמוני) וזה סימן שהם אוהבי שאול וביתו גם אחר מותו, בכ''ז לא קצף עליהם כי שלח לברכם :

עם אדוניכם שזה היה מחויב, {{{א}}} מצד היותו אדוניכם, {{{ב}}} מצד היותו שאול בחיר ה' :

הטובה הזאת . גמול הטובה הזאת :

ואמת . ענינו כמו חסד , וכן ( לקמן טו כ ) : והשב וגו' חסד ואמת :

ועתה יעש ה' אחר שבמדה שאדם מודד מודדים לו, בודאי יעש ה' עמכם חסד נגד החסד שעשיתם, ואחר שה' משלם שכר הטוב יעשה עמכם אמת. וגם אנכי וכו' הודיעם בל יפחדו על הסכנה שיגיעם על זה בקל מן הפלשתים, כי גם אנכי מוכן לעשות אתכם הטובה הזאת אשר בעבורו עשיתם את הדבר הזה, רצה לומר אחר שהדבר שעשו למסור נפשם על קבורת שאול נמשך על ידי הטובה שעשה שאול עמהם להצילם מנחש העמוני, כן גם הוא יעשה עמהם הטובה להצילם מאויביהם אם יהיו בסכנה עבור דבר זה :

תחזקנה ידיכם . רצה לומר : התחזקו בעצמם והיו לבני חיל ללחום מלחמתכם : כי מת אדוניכם שאול . שהיה לכם מאז לעזר ללחום בעבורכם : גם אותי משחו . כאומר לא נופל אנכי ממנו , ואהיה גם אני לכם לעזר :

ועתה רצה לומר עתה כי מת אדוניכם שאול ואין מי שילחם בעדכם צריכים אתם להתחזק בעצמכם, ובכ''ז בל תתיאשו לחשוב שאין מגן בעדכם, כי גם אותי משחו בית יהודה ואהיה לכם למשגב בצר :

לקח את איש בושת . מקרא היה דורש שעתידין שני מלכים לעמוד מבנימן , שאמר לו הקב''ה ליעקב ( בראשית לה יב ) ומלכים מחלציך יצאו , וכבר נולדו כל בניו חוץ מבנימן :

ויעבירהו מחנים . שם היה מקום מוכשר להמליכו :

והנה אבנר בן נר המליך איש בושת על שאר השבטים זולתי שבט יהודה שהיו אחרי דוד :

(ח-ט) ואבנר וכו' וימליכהו תחלה על הגלעד שבאמת אנשי יביש גלעד היו אוהבי שאול ואחר כך המליכו על האשורי וכו', עד שהמליכו על ישראל כולו :

ועל ישראל כלה . רצה לומר : בתחילה המליכו על אלו המקומות שזכר אחת לאחת , עד שבאחרונה המליכו על כל ישראל , זולת יהודה :

על ישראל . רצה לומר : על כל ישראל , ומלך על כולם שתי שנים , וחמשת השנים וששת החדשים הקודמים , לא מלך עדיין על כל ישראל כי אם על המקומות שזכר למעלה , ועוד אחת לאחת על מה מהמקומות , וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון :

והנה זכר כי בן ארבעים שנה היה איש בשת בן שאול במלכו ושתים שנה מלך והנה אם לא מלך כי אם שתי שנים יחוייב אחד משלשה דברים אם שימתין אבנר להמליכו אחרי מות שאול חמש שנים וחצי תכף מיתת שאול כדי שלא יחזיק דוד בכל ממלכות ישראל והענין השני הוא שימתינו ישראל להמליך דוד עליהם אחרי מות איש בושת חמש שנים וחצי וזה גם כן רחוק מאד בעיני עם שכבר מצאנו גם כן שכבר נתרצו ישראל להמליך דוד עליהם גם בחיי איש בושת ולזה לא יתכן שימתינו להמליכו אחרי איש בשת והענין השלישי הוא שיהיה קצת זה הזמן בין מיתת שאול ובין מלכות איש כשת ובין מלכות כל ישראל את דוד עליהם וזה ג''כ רחוק מפני הסבות הנזכרות בענינים הקודמים וידמה בעיני שאמרו ושתים שנה מלך הוא להעיר שמה שספר אחר זה מענין אבנר ויואב לא היה כי אם אחרי שמלך שתי שנים ולזה יהיה דבק אמרו ושתים שנה מלך לאמרו ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול וגו' והנה בשתי השנים הראשונים לא היתה מלחמה כלל בין דוד ובין זרע שאול וגם עתה לא היתה שם מלחמה זולתי מה שהעיר אבנר מענין המלחמה וזה לאות כי דוד לא הסכים לרדוף בית שאול וזרעו אך שמר לו השבועה שנשבע לו שלא ישמיד את שמו עם שכבר היה דוד מתעסק במה שהגיע לו מן ההצלחה ולא רצה למהר את הקץ להגיע לו במהירות המלוכה עד שרצה השם יתברך אשר לו נתכנו עלילות , והנה הקל אבנר בהריגת הנערים והיה גמולו מדה כנגד מדה והוא שכבר נפל בחרב בסוף הענין :

השאלות: מ''ש שאיש בושת מלך שתים שנה, פליאה מאד, הלא תיכף אחרי מות שאול מלך איש בושת ואחרי מותו משחו כל ישראל את דוד ודוד מלך על בית יהודה שבע שנים ואם כן מלך איש בושת שבע שנים לא שתים :

ושתים שנה מלך, אך בית יהודה פי' הכתוב לדעתי, שתים שנה מלך מלכות כזה שאך בית יהודה היו אחרי דוד, ויתר העם היו תחת מלכותו, מלכות כזה לא מלך רק שתי שנים, כי באמת מלך שבע שנים (אחרי שתיכף במותו המליכו את דוד על כלל ישראל, ודוד מלך על יהודה שבע שנים, שאז מלך איש בושת על ישראל) רק בשתים שנים הראשונים היה מלך על כל ישראל ולא היה לדוד רק שבט יהודה לבדו ובחמש שנים האחרונים מעת שהתחילה המלחמה בין בית שאול ודוד שמאז היו בית שאול הולכים ודלים בכל עת (שמדי יום יום נפלו מישראל אל דוד אחד אחד כמבואר (בדה''א י''ב) כי לעת יום ביום יבואו אל דוד לעזרו וכו' ואלה מספרי ראשי החלוץ וכו' רצה לומר שאלה באו כסדרן בחמש שנים האחרונים זה אחר זה עד שבאו כל ישראל הנשארים במות איש בושת, שעל זה אמר שם וגם כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד) מעת ההיא שהתחילה המלחמה ביניהם הגם שלדוד לא נחשב לו עדיין שהוא מלך ישראל רק שהוא מלך יהודה כי לא המליכוהו עדיין רוב ישראל (ולכן חשב שמלך שבע שנים על יהודה) בכל זאת מאז לא מלך איש בושת על כל ישראל, ולא נחשב לו גם כן רק שתי שנים :

ויצא עתה יספר הסבה שהתעוררו מלחמות ביניהם אחרי שתי שנים למלכות איש בושת שאז יצא אבנר לגבעון שהיה מבנימין :

ויפגשום . פגעו אלו באלו , סמוך לברכת גבעון :

ויפגשום . פגעו אלה באלה : ברכת . הוא מקום הבנוי באבנים ובסיד , ושם מתכנסים המים , וכן ( ישעיהו לו ב ) : הברכה העליונה :

ויואב וכו' ויפגשום במקרה, וישבו שבת אחים גם יחד :

וישחקו לפנינו . רצה לומר : יתגרו מלחמה אלה באלה דרך שחוק , לראות מי מהם יותר מלומד מלחמה :

(יד-יז) השאלות: איך אמר יקומו הנערים וישחקו, וכי זה שחוק לשפוך דם ולגרות מדון ומלחמה ללא צורך, ולמה לא אמר ויעברו במספר שנים עשר מעבדי שאול כמ''ש ושנים עשר מעבדי דוד :

ויאמר אבנר היה המתחיל והגורם לזה, ותחלה היה דעתו רק לשחוק בלבד להראות כחם בהאבקם יחד :

ויעברו . את ברכת המים , כי היו אלה מזה ואלה מזה : לבנימן . מבני בנימן , עבדי איש בושת :

ויקומו ויעברו שבני בנימין עברו אל בני יהודה באופן שהם התחילו בריב, והנה עברו שנים עשר נגד שנים עשר שבטים שהיו תחת פקודת מלכות איש בושת איש לשבט, וזה שכתוב במספר שנים עשר לבנימין ולאיש בושת שאיש בושת כולל תחתיו יתר השבטים שבנימין ראש לכולם, ולעומת זה הוכרח שיהיו גם כן י''ב מעבדי דוד :

חלקת הצורים . ( תרגום : ) אחסנת קטיליא , על שם החרבות , כמה דאת אמר ( תהלים פט מד ) : אף תשיב צור חרבו :

דעהו . הבא ללחום למולו : וחרבו . להכהו נפש : ויפלו יחדיו . כי הרגו זה את זה :

ויחזיקו . אחזו בכח : חלקת הצורים . רוצה לומר מישור שנלחמו בה בחדודי חרב , כי חלקת הוא ענין מישור , כמו ( בראשית לג יט ) : חלקת השדה , והצורים הוא ענץ חדוד , כמו ( תהלים פט מד ) : אף תשיב צור חרבו :

ויחזיקו תחלה לא היה דעתם ללחום בחרבות רק החזיקו איש בראש רעהו כדרך הנאבקים יחד, ומזה נצמח שתקעו כל אחד חרבו בצד רעהו עד שנפלו יחדיו, כפוטר מים ראשית מדון, ועל ידי כן, (יז) ותהי המלחמה קשה שאחר שבאו לידי שפיכת דמים, ומן הנאבקים שנפלו כולם לא נתברר מי הנוצח, לכן נמשכה המלחמה עד שהיתה מלחמה קשה, וינגף אבנר שהיה המתחיל בקטטה :

ותהי המלחמה קשה . עם כי מתחילה קמו מתי מספר להלחם דרך שחוק , סוף הדבר היה אשר נלחמו כולם בחזקה :

הצבים . מלשון צב , בלשון רבים :

ולא נטה . לא נטה מאחרי אבנר ללכת וגו' :

והנה היה רודף עשהאל אחר אבנר להרגו במלחמה כי הוא היה בראש והמנהיג לאיש בשת ובנפלו תגיע המלוכה לדוד בקלות וכבר אמר לו אבנר שיסור מאחריו ויטהו לו על יד ימינו או על שמאלו ויאחז אחד מהנערים ויקח לו את חליצתו כי היה קשה בעיני אבנר להמית את עשהאל ובראותו כי לא סר מרדוף אחריו הכהו אבנר באחרי החנית אל החומש והוא שכאשר הוכה האדם בו ימות בקלות והוא המקום שמרה וכבד תלויים בו כמו שפירשו רז''ל והנה היה בחנית ההוא חץ משני צדדיו כדי שיוכל להכות בו לפניו ולאחריו :

וירדוף יקדים כי אבנר הרג לעשהאל בדין רודף, {{{א}}} כי רדף אחריו, {{{ב}}} שלא תאמר שלא כיון דוקא על אבנר רק כרודף במלחמה על כל מי שיפגוש, כי לא נטה וכו' אחרי אבנר :

נטה לך . כי הרודף אחר מי ושב מאחריו הנה לקלון יחשב ולזה אמר לו אבנר אם מפני הכבוד לא תרצה לשוב מאחרי , עשה זאת : נטה על ימינך וגו' , להיות נראה שלא אחרי רדפת כי אם אחר נער אחר , ואחוז באמת אחד מן הנערים ולא תכנו נפש כי אם קח חליצתו , ויחשבו הכל כי אחריו רדפת והשגתו :

חלצתו . כן יקרא המלבוש , וכן ( שופטים יד יט ) : ויקח את חליצותם : ולא אבה . ולא רצה :

נטה, {{{ג}}} אבנר הזהיר אותו, ויען שהוא לכלימה להגבור שישוב ריקם במלחמה, אמר לו נטה לך אל הצד ואחז לך אחד מן הנערים, עד שידומה כי אחריו רדפת לקחת חליצתו :

ארצה . שתפול מת בארץ : ואיך אשא פני . להסתכל בו , כי הלא אבוש מפניו :

אל החומש . כמו דופן חמישית , מקום שמרה וכבד תלויין שם ( סנהדרין מט א ) . ויונתן תרגם : אל החומש , בסטר ירכיה : וימת תחתיו . ( תרגום : ) ומית באתריה :

באחרי החנית . בהברזל המחודד אשר בו , העשוי לשקוע בארץ : אל החומש . אל צלע החמישית , שהוא על הלב . ורבותינו ז''ל אמרו ( סנהדרין מט א ) : מול מקום שכבד ומרה תלוין בו : מאחריו . כי חלפה גופו מעבר אל עבר : כל הבא . מאנשי דוד : ויעמודו . עמדו מתבהלים וחדלו מלרדוף :

תחתיו . במקומו :

והנה דקר אותו בחנית ההוא עד שיצאה החנית מאחריו ויפול שם ומת במקומו או יהיה הרצון באמרו אל החומש כנגד הלב והוא מענין וחמושים עלו בני ישראל והרצון בו חמושים מכלי זין וכן הלב כלי זין האדם כי ממנו תולדת החום הטבעי שהוא שומר מציאות האדם שיעור הזמן שאפשר בו שיחיה :

וימאן תחלה אמר לא אבה, כי הבלתי אובה הוא בלב, והממאן הוא בפה, ותחלה לא אבה בלבו, ועתה שא''ל למה אככה ארצה ירא בלבו ואבה בלבו לסור רק בפה אמר שממאן כי היה לו עתה לכלימה על שהפחידהו. ויכהו וכדין רודף הכהו כנ''ל, ולא היה יכול להצילו באחד מאיבריו כי הכהו באחורי החנית שאין מסוכן כל כך כמו אם היה מכהו עם הלהבת, רק שמצד שהיה מאחרי אבנר ולא ראה, קרה שהכהו אל החומש ושיצא החנית מאחריו כי היה קרוב עד לאבנר, ועל ידי זה ויפל וימת תחתיו ולא פרפר מן המקום ההוא :

וירדפו . אבל יואב ואבישי רדפו עוד : דרך . רדפו דרך מדבר גבעון , ובאו לגבעת אמה :

באה . שקעה , כמו ( בראשית כח יא ) : כי בא השמש :

והנה היו רודפים יואב ואבישי אחיו אחרי אבנר שהרג עשהאל אחיהם והעריבה השמש ונתחזק אבנר עם בני בנימין שהתקבצו אליו והיה גם כן עמם במקום חזק כי היו על ראש גבעה אחת אז קרא אבנר אל יואב שיסורו מרדוף איש אחיו כי אם ינצחו או ינוצחו כבר תהיה מרה באחרונה כמו שנתבאר מענין מלחמת השבטים עם בנימין על דבר פילגש בגבעה וענהו יואב כי אבנר היה סבת המלחמה במה שאמר יקומו הנערים וישחקו לפנינו :

וירדפו רצה לומר הגם שרבים עמדו על גווית ההרוג רדפו גואלי הדם אחרי (יואב) [אבנר] :

אחרי אבנר . להצילו מיואב ואבישי :

לאגודה אחת . רוצה לומר לקבוצה אחת , כמו ( עמוס ט ו ) : ואגודתו על ארץ יסדה : גבעה . הר :

ויתקבצו אז הכינו בני בנימין את עצמם למלחמה, {{{א}}} במה שהתקבצו לאגודה לא מפוזרים, {{{ב}}} מצד שעמדו על הגבעה שמשם קל לנצח :

הלנצח . וכי לעולם תהרוג החרב מאתנו איש לאחיו : הלא ידעתה . והלא תשכיל לדעת שמרה תהיה באחרונה , שאמות אני או אתה :

הלנצח . הלעולם : ועד מתי . עד איזה זמן :

הלנצח אמר, {{{א}}} הלא תכלית המלחמה היה לראות מי ינצח, ואחר שהשגת התכלית למה תלחם עוד, וכי זאת היא היה התכלית שתאכל חרב לנצח, {{{ב}}} הלא במקום שישיגו על ידי המלחמה והשפיכות דמים איזה תכלית אז הגם שמה ששופכים דם הוא דבר מר, בכל זה בסוף ישיגו דבר מתוק שהוא התכלית שבעבורם לחמו, אבל להרוג ולאבד נפשות ללא תכלית מועיל, הלא מרה תהיה באחרונה לא תשיג באחרית המלחמה דבש ונופת להמתיק מר המות, {{{ג}}} שאם יעשו כזאת במלחמת אויבים להשמיד ולהכרית לא כן במלחמת אחים, וזה שכתוב ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם :

לולא דברת . אם דברת כן , 'לולא' כמו 'לו' . ועוד יש לפותרו כמשמעו , לולא דברת מה שאמרת ( לעיל פסוק יד ) : יקומו נא הנערים וישחקו :

לולא דברת . אם לא דברת מתחילה : יקומו הנערים גו' : כי אז מהבוקר . מעת פגשנו היינו נפרדים אלה מאלה כל אחד לדרכו , כי לא היה מאז דעתי להלחם עמך :

לולא . אם לא : נעלה . ענין סלוק , כמו ( במדבר ט כא ) : ונעלה הענן :

השאלות: לפירוש המפרשים מלת לולא בלתי נכון פה :

ויאמר, השיב לו, הלא לא אני התחלתי בריב רק אתה ולולא דברת (יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו) הלא עוד מהבקר נעלה איש מעל אחיו שהיה כל איש הולך לדרכו ולא התחיל הריב כלל :

ויתקע . לרמז שיעמדו ולא ירדפו עוד , ושמעו אליו ולא יספו עוד להלחם :

והנה סבב יואב שעמדו העם ולא רדפו אחרי בני ישראל ולא יספו עוד להלחם אחר זה בזמן ההוא אך השתדלו כל אחת מהכתות לשוב לארצם בזריזות להמלט מהכת האחרת אם תרדוף אחריהם ולזה הלכו אבנר וסיעתו כל הלילה וכן הענין ביואב ואנשיו :

ולא ירדפו אחרי הבורחים המפוזרים ולא לחמו עם האגודה שעמדה נכונה למלחמה :

הבתרון . שם מחוז :

כל הלילה . כי פחד מיואב , שלא יפול עליו פתאום :

בערבה . במישור : הבתרון . שם מחוז :

ואבנר בכ''ז נשמרו שתי הכתות בל ילינו בלילה כי אבנר הלך בערבה כל הלילה :

תשעה עשר איש ועשהאל . והלא עשהאל בכלל עבדי דוד , ולמה יצא , שהיה שקול כנגד כולם , וכן ( יהושע ב א ) : לכו ראו את הארץ ואת יריחו ; וכן ( מלכים-א יא א ) : והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה :

ועשהאל . לפי שהיה חשוב מכולם , לא כללו עמהם :

ויפקדו . נחסרו , כמו ( שם לא מט ) : ולא נפקד ממנו איש :

והנה היה מהצלחת דוד שלא מתו מאנשיו זולת עשרים ומאנשי אבנר מתו שלש מאות וששים איש וכן התמיד הענין כל ימי המשך המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד שכבר היה דוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים :

(ל-לא) ויואב וכו' ועבדי דוד (כשתוציא שנים עשר איש שהוכו בעת שהאבקו ואת עשהאל) הוכו מיהודה שבעה, ומבנימין שלש מאות וששים מתו חוץ מאשר נפצעו, והיה לפי זה אחד נגד חמשים, והוא נצחון מופלג לא נשמע כמוהו :

מבנימין . וחוזר ומפרש ובמי מבנימין , באנשי אבנר :

מתו . כמו ומתו , ומוסב על הכו וגו' , לומר הכו מבנימין וגו' ומתו :

וילכו כל הלילה . כי גם הוא פחד מאבנר , פן יהרגוהו להסיר מעליו הפחד שלא יגאל דם אחיו : ויאור . כשבאו אל חברון , האיר להם הבוקר :

בית לחם . בבית לחם : ויאור . מלשון אור :

וישאו גם הם לא לנו בלילה כנ''ל :