א. וְאַגַּב אוֹמַר, שֶׁצַּוָּאַת רַבֵּנוּ יְהוּדָה הֶחָסִיד דִּשְׁנֵי אַחִים לֹא יִשְׂאוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, כָּתַב הָרַב כנה"ג (אֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן ס"ב) דְּיֵשׁ לָחוּשׁ לְזֶה. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בַּעֲנִיּוּתִי בְּקוּנְטְרֵס "בְּרִית עוֹלָם". גַּם צַוָּאַת רַבֵּנוּ זַ"ל דְּחָתָן וְחָמִיו לֹא יִהְיוּ בְּשֵׁם אֶחָד, וְכֵן כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, הֲגַם שֶׁרַבִּים לֹא חָשׁוּ, אֲנִי הַצָּעִיר רָאִיתִי מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ בְּזִיווּגָם... (שׁוּ"ת יוֹסֵף אֹמֶץ שָׁם אוֹת ב-ג) ב. עַל הָאִשָּׁה [כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתָהּ], אִם הֲגוּנָה הִיא וַחֲבִיבָה לוֹ יְבָרֵךְ שֶׁהֱחֶיָינוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּגְמְרוּ הַשִּׁדּוּכִין, רָאוּי לְבָרֵךְ שֶׁהֱחֶיָינוּ. הָרַב מוֹר וּקְצִיעָה. וְלִי יֵרָאֶה דִּיבָרֵךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וּמָה גַּם אִם הִגִּיעַ לְיוֹתֵר מִכ' שָׁנָה, וּכְמוֹ הַצַּעַ"ר עָלָה לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו וְאַזְהָרַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעָלְתָה לוֹ לִיקַח אִשָּׁה הֲגוּנָה, וַדַּאי בָּעִי לְאוֹדוּיֵי וּלְשַׁבּוּחֵי, מִיהוּ עִם כֹּל זֶה יְבָרֵךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. (מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן רכ"ג אוֹת ה')

כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת, אֵין כֹּל גּוּפָה צָרִיךְ בְּדִיקָה. הַכַּוָּנָה כִּי הָאִשָּׁה עֵינָהּ צָרָה בְּאוֹרְחִים, וְאִם עֵינֶיהָ יָפוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁהִיא עַיִן טוֹבָה, וְהִיא עָלְתָה עַל מִדּוֹת הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְדִיבוּת, אִם כֵּן אֵין כֹּל גּוּפָה צְרִיכָה בְּדִיקָה, כִּי אֲפִלּוּ בְּמָה שֶׁהַנָּשִׁים מִדָּתָן צָרוּת עַיִן, הִיא פָּרְשָׁה מִמִּדָּתָן, וְהִיא טוֹבַת עַיִן, כֹּל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁוַּדַּאי יִהְיוּ לָהּ כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת. הָרַב כְּלִי יָקָר פ' חַיֵּי שָׂרָה. (מִדְבַּר קְדֵמוֹת מע' כ' אוֹת י"ג)

וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ - שָׁם יָרַד לָהֶם הַמָּן בִּזְכוּת שָׂרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לוּשִׁי וַעֲשִׂי עוּגוֹת". כָּךְ כָּתוּב בְּלִקּוּטֵי גְּאוֹנֵי קַמָּאֵי אַשְׁכְּנַז בְּסֵפֶר רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם זַ"ל. וְכָּתַב עוֹד "יִסְכָּה" גִּימַטְרִיָּא "הַמָּן". וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר פַּעֲנֵחַ רָזָא. עַיֵּן שָׁם. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בַּעֲנִיּוּתֵינוּ לִדְרֹשׁ לַשֶּׁבַח לְשָׂרָה אִמֵּנּוּ ע"ה, דְּאַבְרָהָם אע"ה אָמַר "שָׁלֹשׁ סְאִים" וּסְתָּמָא הֵם קֶמַח, וְהֵשִׁיבָה שָׁרָה אע"ה "קֶמַח סֹלֶת", כְּלוֹמַר נִרְאֶה כַּוָּנָתְךָ קֶמַח, סֹלֶת אֶעֱשֶׂה, וּמִמָּה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם כֵּן מוּכָח דְּהָאִשָּׁה עֵינָהּ צָרָה דְכְּבָר נוֹדַע דְהָיָה וַתְּרָן גָּדוֹל, אֲבָל שָׂרָה יָצְאָה מִכְּלָלָן וְהִיא שָׂרָה וְלֹא צָרָה. הַשְׁתָא אַתִּי שָׁפִּיר דְשָׂרָה אָמְרָה אָלוּשׁ סֹלֶת. וְלַזֶה בְּמַסָּע אָלוּשׁ זָכוּ לְמָן בִּזְכוּת שָׂרָה. וְדוֹק הֵיטֵב. (נַחַל קְדוּמִים)