פרקי דרבי אליעזר פרק נב כל המלשין את חבירו בסתר אין לו חלק לעה"ב שנ' מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב אחר אומ' מכה רעהו בסתר תדע לך שהוא כן בא וראה מנחש שהלשין בין אדם להב"ה ואררו הב"ה שמאכלו יהיה עפר שנ' ועפר תאכל כל ימי חייך רבן גמליאל אומ' אף ישראל הלשינו על הב"ה ואמ' תאמר שיש בו כח לזון אותנו במדבר שנ' וידבר העם באלהים (ובמשה) אמרו היוכל אל לערוך שלחן במדבר שנ' הן הכה צור ויזובו מים שמע הב"ה שהלשינו על כבודו ומכבודו שהוא אש אוכלה שלח בהם אש ואכלה אותם סביב שנ' ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ה' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה הלכו להם זקני ישראל אצל משה ואמרו משה רבנו הננו ביד ה' כצאן לטבחה ולא לאש אוכלה אש וראה משה בצרתם של ישראל עמד ונתפלל עליהם ונעתר לו שנ' ויצעק משה אל ה' ותשקע האש ר' יהודה אומ' אותה אש שירדה מן השמים שקעה בארץ ולא חזרה עוד במקומה לשמים אלא נכנסה לה אל אהל מועד וכל הקרבנות שהיו מקריבים במדבר אותה אש היתה יוצאה ואוכלת אותם שנ' ותרד אש מן השמים אין כתיב כאן אלא ותצא אש מלפני ה' ואותה האש יצתה ואכלה בני אהרן שנ' ותצא אש יצתה ואכלה עדת קרח שנ' ואש יצאה מאת ה' ואין אדם נפטר מן העולם עד שיעבור עליו מאותה האש ששקעה בארץ שנ' ותשקע האש ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח וכי כושית היתה אלא מה כושי זה גופו משונה מכל הבריות כך צפורה משונה משונה במעשיה הטובים לפי' נקראת כושית שנ' כי אשה כושית לקח ר' תחנא אומ' אף ישראל נקראו כושים שנ' הלא כבני כושיים אתם לי וכי כושים היו אלא מה כושי זה גופו משונה מכל הבריות כך הם ישראל משונים בדרכיהם ובמעשיהם הטובים מכל אומות העולם לפיכך נקראו כושים וכתוב אחר אומ' ויאמר עבד המלך הכושי וכי עבד כושי היה והלא ברוך בן נריה היה אלא מה כושי זה גופו משונה מן הבריות כך ברוך בן נריה משונה בדרכיו ובמעשיו הטובים לפי' נקרא כושי וכתוב אחר אומ' ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך וכי כושי היה והלא בן ימיני היה אלא מה כושי זה גופו משונה מכל הבריות כך היה בן ימיני משונה בדרכיו ובמעשיו הטובים לפי' נקרא שמו כושי ר' אליעזר אומ' בא וראה ישרו ותומו של (אות) [אותו] האיש שאמ' ליואב אפי' אתה נותן לי זהב וכסף הרבה מאד איני עובר על מצות המלך אמ' לו יואב בבקשה ממך שתראיני המקום שהיה אבשלום תלוי בו ולא קבל התחיל כורע ומשתחוה לפניו שנ' ויאמר יואב לא כן אוחילה פניך ולקח אותו בזרוע והראה לו את המקום שאבשלום תלוי בו וכל העובר על מצות כבד את אביך (ואת אמך) כאלו עובר על עשרת הדברות לפי' נוקרו לו עשרה רמחים שנ' וידו בו עשרת נושאי כלי יואב ששה נדמו לאדם הראשון וכלם נהרגו ואלו הן שמשון בכחו ונהרג שאול בקומתו ונהרג עשאל במרוצתו ונהרג יאשיהו בנחיריו ונהרג צדקייהו בעיניו ונהרג אבשלום בשערו ונהרג ואבשלום גבור כח היה במלחמה וחרב מצומדת על מתניו ומפני מה לא שלף את חרבו וכרת את שער ראשו וירד אלא שראה שנפתחה גהנם תחתיו אמ' מוטב לי לתלות בשערי ולא לגהנם לפי' היה תלוי שנ' הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה ר' יוסי אומ' שבעה פתחים לגהנם ונכנס אבשלום עד חמשה פתחים ושמע דוד והתחיל בוכה ומיילל ומספד וקרא אבשלום בני חמשה פעמים שנ' וירגז המלך ויעל על (שער) [עלית השער] ויבך וכן אמר אבשלום בני מי יתן מות תחתיך והחזירו מחמשה פתחים וראה דוד שנצל מחמשה פתחים והתחיל מהלל ומשבח ומפאר ליוצרו שנ' עשה עמי אות לטובה יראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני עזרתני ממלחמת אבשלום ונחמתני על אבשלום וירידה שמינית שירד באהל שנ' וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויצאו שניהם אמ' להם הב"ה כל המלשין את רעהו בסתר אין לו רפואה על אחיו בין אביו ובין אמו על אחת כמה וכמה וכעס עליהם הב"ה ונסתלקה מעל האהל שנ' ויחר אף ה' בם וילך והענן סר מעל האהל ומיד נצטערה מרים אמ' הב"ה אם יהיה אהרן מצורע אין כהן בעל מום יכול להקריב על מזבחי אלא יראה אחותו ויתמה שנ' ויפן אהרן אל מרים הלך אצל משה ואמ' לו אדננו משה אין האחין מתפרשין זה מזה אלא מתוך מיתה שנ' כי הוא בין אחים יפריא ואחותנו עד שהיא בחיים נפרשה ממנו שנ' אל נא תהי כמת ולא עוד אלא עד עכשיו ישמעו כל ישראל ויאמרו אחותם אל משה ואל אהרן מצורעת היא וחצי שם רע שלך הוא ונתרצה משה בדברים ועמד ונתפלל עליה ונעתר לו שנ' ויצעק משה אל ה' ויאמר אל נא רפא נא לה ר' לויטס איש יבנה אומ' אם אין מצורעת מרקקת בפניו אינו מתרפא ואם אין אביו מרקק בפניו אינו מתרפא שנ' ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה מכאן אמרו זב שבעה זבה שבעה נדה שבעה טמא מת שבעה אבל שבעה משתה שבעה מצורע שבעה (מצורה) [מצורעת שבעה] זר שבעה שנ' וכי יטהר הזב מזובו זבה שבעה שנ' [ואם] טהרה מזובה נדה שבעה שנ' שבעת ימים תהיה בנדתה כנדתה אין כתיב כאן ואין אתה קורא אלא בנדתה ד"א רבי זירא אומ' בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים טמא מת שבעה שנ' וכל אשר יגע על פני השדה וכו' אבל שבעה שנ' ויעש לאביו אבל שבעת ימים ר' אומ' עוד הלשינו הב"ה ואמרו היינו יושבים בארץ מצרים שאנן ושלו והב"ה ומשה (הוציא) [הוציאנו] ממצרים למות במדבר שנ' וידבר העם באלהים ובמשה מה עשה להם הב"ה שלח להם הנחשים והיו נושכים וממיתים אותם שנ' וישלח ה' בעם וראה משה בצרתן של ישראל ועמד והתפלל עליהם אמ' לו הב"ה משה עשה לך שרף נחש נחשת כמין אותו נחש שהלשין ביני לבין אדם ועזרו ושים אותו במקום גבוה וכל אדם שהוא נשוך והיה מתכוין לבו לאביו שבשמים ומסתכל באותו נחש מיד נתרפא שנ' והיה אם נשך הנחש וכן הוא אומ' אם ישך הנחש בלא לחש ר' מאיר אומ' אם יכנס הרופא אצל מי שנשכו וירפאהו ודאי לזה מחזיקין טובה ר' יוסי אומ' אם ישכור אדם פועל זריז ויתן לו שכרו משלם מה טובה מחזיקין לזה אבל אם ישכור אדם פועל עצל ויקיפהו ונותן לו שכרו משלם מה טובה מחזיקין לזה אבל אם ישכור אדם פועל עצל ונותן לו שכרו משלם לזה מחזיקין לו טובה אמ' שלמה כן לפני הב"ה רבון כל העולמים אברהם יצחק ויעקב פועלים עצלים כשתתן לנו שכרינו משלם ותרפאנו בודאי יהיו הכל מקלסין ומברכין אותך. תם ונשלם תהלה לעוזר אמן: