פרקי דרבי אליעזר פרק מה ר' אלעזר בן עזריה אומ' ערב שבת בששה לחדש בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות ובתשעה שעות ביום חזרו לאהליהם והיה המן מוכן להם לשני ימים ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמוע קולו של הב"ה שנ' כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים אמ' הב"ה למשה בלשון נקי לך אמור להם לבני ישראל בשביל שחזרו לאהליהם שנ' לך אמור להם שובו לכם לאהליכם יכול אף אתה תשוב אלא מכאן אתה למד שמשעה שהזהיר משה את התורה לישראל לא קרב משה אצל אשתו שנ' ואתה פה עמד עמדי וכו' ר' יהושע בן קרחא אומ' ארבעים יום עשה משה בהר קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת מקרא בלילה ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה בשבעה עשר בתמוז ושבר את הלוחות והרג את חוטאי ישראל ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכתתו כעפר הארץ והכרית ע"ז מישראל והתקין כל שבט ושבט במקומו ובר"ח אלול אמ' לו הב"ה עלה אלי ההרה והעבירו שופר במחנה שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והב"ה נתעלה באותו השופר שנ' עלה אלהים בתרועה וכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש תשרי בכל שע"ה שנה ושנה ר' תחנא אומ' הלוחות לא נבראו מן הארץ אלא מן השמים מעשה ידיו של הב"ה שנ' והלוחות מעשה אלהים הם הלוחות שהיו מקדם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות הוא המכתב שהיה מקדם אל תקרי חרות אלא חירות וכשאמ' הב"ה למשה פסל לך שני לוחות אבנים מחצב סנפרינון נברא לו למשה בתוך אהלו וחצבן שנ' ויפסול שני לוחות אבנים כראשונים וגו' וירד משה עם הלוחות ועשה ארבעים יום בה יושב לפני רבו קורא במקרא ושונה במשנה ששנה אמרו לו מלאכי השרת משה לא נתנה התורה הזאת אלא למעננו אמ' להם כתיב בתורה כבד את אביך ואת אמך יש לכם אב ואם ועוד כתי' אדם כי ימות באהל יש לכם מקרה מות וחשו ולא עוד מכאן אמרו עלה משה במחמרו לעליונים והוריד עוז מבטחים ר"ל מבטחן של מלאכי השרת שנ' עיר גבורים עלה חכם וגו' כיון שראו המלאכים שנתן הב"ה תורה למשה עמדו גם הם ונתנו לו מתנות אגרות ופסקים לבני אדם רפואת שנאמ' עלית למרום שבית שבי וגו' בן בתירא אומ' ארבעים יום היה משה דורש בדברי תורה וחוקר באותיותיה ולאחר ארבעים יום לקח את התורה וירד בעשור לחדש ביום הכפורים והנחילה לבני ישראל לחק עולם שנ' והיתה זאת לכם לחקת עולם ר' זכריה אומ' קראו בתורה ומצאו כתוב בה ועניתם את נפשותיכם והעבירו שופר במחנה ביום הכפורים וקראו תענית בכל ישראל מקטן ועד גדול שאלולי יוה"כ לא היה העולם עומד שיום הכפורים [מכפר על] כל העברות החמורות ועל הקלות שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו' יוה"כ בעה"ז ולעה"ב שנ' שבת שבתון היא שבת בעה"ז שבתון לעה"ב ואפי' כל המועדות עוברם ויום הכפורים אינו עובר שיוה"כ מכפר על עבירות הקלות והחמורות שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם מכל חטאתם אין כתיב כאן אלא מכל חטאתיכם אמ' סמאל לפני הב"ה רבון כל העולמים על כל אומות העולם נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי אמ' לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא ואם לאו אין לך רשות עליהם לפי' נותנין לו שוחד ביוה"כ שלא לבטל את ישראל שלא יקריבו את קרבנם שנ' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל גורלו של הב"ה לקרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת וכל עונותיהם של ישראל עליו שנ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ' לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביוה"כ מה מלאכי השרת שלו"ם ביניה"ם יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביוה"כ מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביוה"כ מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. והב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ועל כל עונותיהם של ישראל ועל כל העם שנ' וכפר את מקדש הקדש אמ' משה ביום הכפורים אראה כבודו של הב"ה וכך אני מכפר על עונותיהם של ישראל ואמ' לפני הב"ה רבון כל העולמים הראיני נא את כבודיך אמ' לו אינך יכול לראות [את] כבודי שלא תמות שנ' כי לא יראני האדם וחי אלא למען השבועה שנשבעתי לך והשם שהודעתי לך אני אעשה רצונך עמוד בפתח מערה ואני אעביר כל טובי וכו' וכשאתה שומע את השם שאמרתי לך שם אני עומד לפניך וחנותי את אשר אחון אמרו מלאכי השרת הרי אנו משרתים לפניו ביום ובלילה ואין אנו יכולין לראות את כבודו ועמדו בזעף ובבהלה להרגו והפיע נפשו למות מה עשה הב"ה נגלה אליו בענן ויתייצב עמו שם וזו היא ירידה שביעית וחכך הב"ה כף ידו עליו שלא ימות שנ' והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור וכשעבר הב"ה כף ידו מעליו וראה אחורי השכינה שנ' והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו התחיל משה צועק בקול גדול ואומ' ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה אמ' משה לפני הב"ה רבון כל העולמים סלח נא לעון העם הזה אמ' לו משה אילו אמרת סלח נא לכל עונות של ישראל עד סוף כל הדורות העת ההיא היתה עת רצון וכן הוא אומ' בעת רצון עניתיך אלא אמרת סלח נא לעון (ה) [העם הזה על מעשה] (עשה) העגל הרי הוא כדבריך שנ' ויאמר ה' סלחתי כדבריך: