הלכות טהרה-הלכות חציצה אסור שיהיה על הגוף או על הראש והשיער שום דבר שיכול למנוע את כניסת המים או מעבר המים לכל אבר בגוף לכן יש להסיר את כל האיפור ציפורניים, אבק, חול, משחות ומדבקות, תחבושות וכן פלסטרים למיניהם.
כשמצאה עליה דבר חוצץ וכן כשמסופקת בהלכה, אם יכולה לחזור ולטבול בקלות תטבול ללא ברכה.
אם חזרה הביתה וכבר אינה יכולה לחזור למקווה וכן אם לנה עם בעלה ובבוקר התעורר לה ספק תשאל רב.
תקפיד שלא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצים, ושכל גופה יהיה נקי מכל דבר. ותתחיל בראש ותעבור אבר אבר על כל הגוף לפי הסדר: שיער הראש אוזניים עיניים אף פה צוואר וכן הלאה עד צפורני הרגליים
לפני הטבילה תהיה מוכנה כהלכה !
ולא תסמוך על הבלנית אלא תבדוק את עצמה ככל האפשר שאין עליה חציצה ובנוסף לכך תשאל את הבלנית אם היא רואה עליה חציצה .
{{{ שיער הראש}}}
ה) סירוק השיער שהוא רטוב - יש חיוב לסרק ולנקות השיער היטב בראש ובכל מקום בגוף שיש בו שיער ולהקפיד שאין קשרים בשיער ואין השערות נדבקות זו לזו ומנהג כשר שתסתרק שוב סמוך לטבילתה .
ו) כשהסתרקה בשיער יבש - סירוק בשיער יבש אינו נחשב לסירוק מכל מקום אם טבלה ואינה יכולה לחזור לטבול תשאל שאלת חכם .
ז) קשקשים בשיער - יש לעשות את כל המאמצים ולהוריד את הקשקשים מהראש ואם נשאר מעט ואינה מקפידה עליהם אינו חוצץ .
ח) כשחפפה ולא הסתרקה - אם חפפה את השיער היטב ולא הסתרקה אם יכולה לחזור ולטבול בנקל אז צריכה לחזור ואם אינה יכולה לחזור למקוה, תשאל שאלת רב .
ט) קשר בשערות - אם מצאה קשר בשערה יחידה ומקפידה על כך חוצץ וצריכה לטבול שוב אבל שתי שערות או יותר שנקשרו ביחד וכן אם אינה מקפידה על כך ששערה בראשה קשורה אינה צריכה לטבול שוב .
י) צבע בשערות - צבעי שיער שאין בהם ממשות ונועדו ליופי אינם חוצצים ולכתחילה תקפיד שלא יראה עליה כגנאי כגון ששורשי השיער בצבע לבן והשיער בצבע שחור וכד' .
יא) כינים - כינים וביצי כינים נחשבים לחוצצים וצריכה להסירם לפני שטובלת ומכל מקום בדיעבד כשטבלה אינה צריכה לחזור ולטבול .
יב) תספורת - שיער נקי ומסורק ללא קשרים אינו חוצץ גם כשדעתה להסתפר אמנם יש הנוהגות להסתפר לפני הטבילה ויש שאינן נוהגות בכך .
יג) דחיית תספורת - כשאין באפשרותה להסתפר קודם טבילתה וברצונה להסתפר תשתדל ככל האפשר להרחיק את התספורת מעת טבילתה .
{{{נקיון הפנים והגוף}}}
א) יש לבדוק את כל הגוף מלמעלה למטה ולוודא שאין עליו שום דבר חוצץ ולנקות את כל המקומות שיכולים להמצא בהם חציצה כגון אוזניים וסביבותיהם, הפטמות, והטבור, וכן להסיר את שאר השערות מהגוף כגון מעל השפה או הגבות.
א) גילוח שיער - יש נשים הנוהגות לגלח את כל השער בגופן ויש כאלה הנוהגות רק במקומות מסוימים וכל אחת תנהג כמנהגה ואם רוצה לשנות תעשה התרת נדרים .
ב) כשלא גילחה - הנוהגות להסיר את שיער הגוף צריכות להסירן לפני הטבילה אבל בדיעבד כשלא הסירה את כל השערות או ששכחה להוריד שערות מאיזור מסויים בגוף, אם המקום והשיער היו נקים ללא קשרים או זיעה, עלתה לה טבילה ואינה צריכה לטבול שוב .
ג) שערה תלושה - כשחזרה לביתה ומצאה על גופה שערה תלושה אינה צריכה לחזור ולטבול .
ד) עיניים - יש לנקותן היטב ולוודא שאין עליהן או בתוכן שום דבר חוצץ.
ה) לפלוף שבעין - אם הוא לח אינו חוצץ אבל אם הוא יבש חוצץ לכן תקפיד לנקות היטב את העיניים וסביבותיהן .
ו) עדשות מגע - לכתחילה לא תטבול עם עדשות מגע ובדיעבד כשכבר לנה עם בעלה אין העדשות חוצצות .
ז) אוזניים - יש לנקות סביב ובתוך האוזניים ככל האפשר כדי שלא יהיה עליהן דבר חוצץ.
ח) צמר גפן באוזניים - כששכחה צמר גפן באוזן צריכה להוציאו ולטבול שנית ללא ברכה, וכשיש חשש לנזק בגלל כניסת המים תשאל מורה הוראה .
ט) אף - יש לנקות את האף לפני הטבילה אבל בדיעבד כשלא ניקתה אינו חוצץ .
י) מדבקה - יש להסיר מהגוף מדבקות וכן אגד המידבק והמשתמשת במדבקה למניעת הריון וכד' נחשבת לחוצצת ולכן יש להוציאה לפני הטבילה .
יא) קצף סבון - אשה שרחצה היטב ועשתה את כל ההכנות כהלכה ולאחר ששבה מטבילתה מצאה קצף של הסבון באוזן או במקום אחר אינה צריכה לטבול שוב .
יב) בושם - לתחילה אין להשתמש בבשמים לפני הטבילה ובדיעבד אם שמה בושם לפני הטבילה שמבוסס על מים ואלכוהול אינו חוצץ .
יג) קרם וולוטה - אין להתמרח לפני הטבילה במשחות גוף וידיים אבל בדיעבד כשכבר מרחה קרם גוף שנבלע בעור אינו חוצץ .
יד) דאודוראנט ספריי או גולה נוזלית - משחה נוזלית שהיא על בסיס מים בדיעבד אינה חוצצת אבל לכתחילה לא תשתמש במשחות אלו לפני הטבילה .
טו) חלבלין דאודוראנט שעווה ג'ל - אם נשארה שכבה עבה על הגוף יש סבירות שיחשב שחוצץ לכן אין להשתמש בו כלל לפני הטבילה ובדיעבד שטבלה תשאל רב .
טז) טבור - יש לנקות סביבות הטבור ובתוכו ככל האפשר ותוודא שאין בו סיבי בגדים או שירי זיעה שחוצצים .
יז) שיורי דבק וכדומה - יש להוריד מהגוף את כל שאריות דבק או כל חומר אחר ובפרט שבדרך כלל מקפידה עליו להורידו הרי הוא חוצץ .
יח) שיורי צבע - המתעסק בצבעים כגון גננת או ציירת ויש עליה שיורי צבע שיש בהן ממשות צריכה להסיר את כל שיורי הצבע מידיה ובשאר הגוף .
{{{ איפור}}}
יט) איפור - צריכה לוודא שכל האיפור ירד ואם טבלה עם איפור לקוי לא עלתה לה טבילה וצריכה לטבול שוב אבל אם טבלה עם איפור שלם כגון שעמיד בפני מים ואינו נראה לה כגנאי אינו חוצץ בטבילתה .
כ) אודם - אודם שנשאר בשלמותו אפילו לאחר שרחצה, ושכחה להסירו, אם הוא שלם ואינו סדוק אינה צריכה לחזור ולטבול שוב, אבל אם הוא סדוק או דרוש תיקון ונראה כגנאי בשבילה צריכה להסירו ולטבול שוב .
כא) איפור קבוע - על פי ההלכה אין ראוי לעשות איפור קבוע אלא רק בשעת הדחק, וכשעשתה כן אינו חוצץ בטבילה .
כב) הדבקת ריסים - יש להסיר את כל ההדבקות מהגוף אבל אשה שמתעקשת להשאר עם הדבקת ריסים או שבדיעבד שכחה להוציאם אינו חוצץ .
כג) קעקוע - אשה שיש לה קעקוע בגופה אינו חוצץ בטבילתה אפילו שמקפידה עליו ולא רוצה בו .
{{{{ [[זהירות]]
בתוך המקוה אין לומר פסוקים או קטעי תפילה וכשטובלת בתוך המים זוהי שעת רצון גדולה מאוד ויכולה להרהר תפילתה כרצונה ולא תזכיר שם ה' וראוי שבתוך המים תהרהר בתשובה ותקבל על עצמה להתחזק בצניעות ותתפלל על בעלה וילדיה}}}}
{{{ציפורניים}}}
כד) ציפורניים - יש להקפיד לגזוז ציפורניים ולנקות היטב את הבשר שמתחת לציפורנים בידיים וברגליים .
כה) ציפורניים ארוכות - כשטבלה עם ציפורניים ארוכות או כששכחה לגזוז ציפורן אחת וכד' רק אם הן נקיות בהחלט אפשר להקל שלא תצטרך טבילה חוזרת .
כו) ציפורן לא נקיה באצבע היד - אם לאחר כשטבלה מצאה ציפורן מלוכלכת, כיון שמלוכלכת נחשבת לחוצצת וצריכה לחזור ולטבול שנית .
כז) ציפורן לא נקיה באצבע ברגל - כשחזרה מהטבילה ומצאה שהציפורן ברגל לא נקיה אם אינה יכולה לחזור ולטבול בדיעבד אינו חוצץ אבל ההולכת ללא גרביים כיון שמקפידה על ניקוי תחת הציפורן נחשב לה לחוצץ .
כח) בניית ציפורנים - בנות ישראל אינן בונות צפורניים לנוי אבל אשה שכבר בנתה ציפורניים ומתעקשת לא להסירן אם המקום שם נקי וכן הציפורן קבועה בידה ונחשב לה נוי אינו חוצץ .
כט) לק צבעוני - לכתחילה אין דרכן של בנות ישראל הצנועות להשתמש בלק, ומכל מקום לפני הטבילה צריכה להוריד את הלק וכשאינה רוצה להוריד מטעמים שונים בדיעבד אם הלק שלם ואינו סדוק וכן הציפורניים נקיות וכן הבשר שמתחת לצפורניים נקי אינו חוצץ .
ל) לק שקוף - אין הבדל בין לק שקוף לשאינו שקוף שבכל מקרה צריכה להסיר את כל הלק מהציפורניים ובדיעבד אם הלק היה שלם אינו חוצץ .
לא) לק סדוק - יש בו חשש חציצה ואין לה לטבול איתו וצריכה להוריד את הלק ובדיעבד אם טבלה תשאל חכם .
לב) מדבקה על הציפורן - נשים המדביקות מדבקות על הציפורן שנעשית לנוי יש להורידן לפני הטבילה ומכל מקום אם שכחה והשאירה אם זה נוי לה ואינה רוצה להוריד את המדבקה אינו חוצץ .
לג) ציפורן שעומדת להיקצץ - בדיעבד כשטבלה עם ציפורן שעומדת להקצץ אם יכולה בקלות לחזור ולטבול עדיף שתחתוך את הציפורן ותחזור אבל אם אינה יכולה לחזור, לבנות ספרד מותרת לבעלה ואינה צריכה טבילה שוב .
לד) דבק בידיים - דבק שיש בו ממשות כגון דבק פלסטי או כל מיני חומרים אחרים דביקים אין לטבול עמהם וחוצצים בטבילה .
לה) צבע חינה על הציפורניים - אם נשאר לה צבע חינה על הציפורניים ואינה יכולה להורידו כלל ואין בו ממשות אינו חוצץ בטבילתה .
לו) כתמים בידיים - לכתחילה צריכה להוריד כל מיני צבע שיש על הידיים אבל אשה הרגילה שיש עליה כתמי צבע על הידיים כגון לאחר קילוף סלק וכד' ואינה מקפידה על כך שידיה צבועות אינו חוצץ כשאין בו ממשות .
{{{{ [[תפילה לפני ההכנות לטבילה]]
יְהִי רָצוֹן מִלְפַנֵיךָ שְלאׁ אָבוֹא לִידֵי חֵטְא וְלאֹ לִידֵי עַוֹן וְאֵזְכֵּה לְהִטַהֵר לְפַנֵיךַ כַּהָלַכַה וְתַּמְשִיךְ עַל בַּעַלִי וְיְלַדַיי וְעַלָי רוּחַ טֳהַרַה מִמְרוֹמִים וְטַהֵר לִיבֵּנוּ לְעָבְדֵךָ בְּאֵמֵת כֳּל יְמֵי חַיֵינוּ אַמֵן }}}}
{{{קילופי עור ופצעים}}}
לז) קוץ - כל קוץ התחוב בבשר שנראה מבחוץ נחשב לחוצץ ויש להוציאו ואם טבלה צריכה לחזור ולטבול שוב .
לח) תחבושת, פלסטר - כל סוגי התחבושות והפלסטרים יש להוציא מהגוף שלא יהיה עליה דבר חוצץ אפילו לצורך רפואה .
לט) גבס - אשה שחבשו את ידה או רגלה בגבס לזמן קצר אסור לה לטבול וצריכה להמתין עד שיורידו לה את הגבס .
מ) גבס לזמן ארוך - אשה ששמו לה גבס לזמן ארוך וחוששת מכך שבעלה יחטא מהשהות הממושכת ואין לה אפשרות להוריד את הגבס תשאל שאלת חכם .
מא) תפרים - תפרים שנעשו בגוף וצריכים להשאר שבוע ימים יש לנקותם היטב שלא יהיה עליהם שיורי זיעה וכד' ובדיעבד אינם חוצצים .
מב) דם - דם נוזלי שנשטף במים בקלות יש לשוטפו במים ואינו חוצץ, אבל דם שנקרש יש לרככו ולקלפו לפני שטובלת .
מג) פצע שיש בו דם שמגליד - יש לרכך אותו על ידי מים עד שיתרכך היטב ואז תטבול .
מד) קילופי עור - כשיש קילופי עור ברגליים וכן אגזמה או קילופי שיזוף קטנים יש להוריד ככל האפשר ואם אינו מקפידה על זה כלל אינו חוצץ .
מה) עור קשה ויבלות שברגליים - אם אינה מקפידה עליהם אינם חוצצים ואינה צריכה לגרד את העור הקשה ואפילו אם נהגה להורידם מעט מכל מקום אינו חוצץ .
{{{תכשיטים}}}
מו) טבעת - יש להוציא את כל הטבעות מהאצבעות אבל כשאינה יכולה להוציאה תשתדל לסובב את הטבעת בתוך המקווה ואם אינה יכולה לסובב בדיעבד אינה חוצצת .
מז) שעון יד - כשיש לשעון שרשרת רפויה אינו חוצץ אבל אם יש לשעון שרשרת שלוחצת חוצץ .
מח) שרשרת צמיד - בדיעבד שטבלה עם שרשרת או צמיד רפוי אינה צריכה לחזור ולטבול שוב אבל אם התכשיט היה מהודק נחשב לחוצץ וצריכה טבילה שוב .
מט) עגילים - חובה להוריד את העגילים מהאוזניים בין שאינה רגילה להסירם ובין שרגילה להסירם ולנקות את נקבי האוזניים היטב (ואפשר לנקות את חורי האוזן על ידי כך שמעבירים את העגילים בחורי האוזן הלוך ושוב) ובדיעבד אם טבלה עם עגילים תשאל שאלת חכם .
{{{שיניים}}}
נ) צחצוח שיניים - יש להזהר ושלא יהיו שיורי מאכל בשיניים לכן יש חובה לצחצח שיניים ובדיעבד כשלא צחצחה שיניים ולא נשאר חציצה בשיניים אינה צריכה טבילה שוב .
נא) עצם בשן - יש להסיר את כל שיירי המזון שנשאר בין השיניים וכשלאחר טבילתה מצאה עצם בפיה צריכה לחזור ולטבול שנית .
נב) בשר בין השיניים - בדיעבד כשעלתה מהטבילה ומצאה חתיכת בשר או דבר רך אחר שאינו מהודק ועשוי להתעכל ולהתבטל אינו חוצץ ויש מחמירים בכך .
נג) סתימה זמנית - כשרופא שיניים מניח סתימה זמנית יכולה לטבול ואינו חוצץ בטבילה .
נד) כתר בשן - כתר מזהב או מכסף שמניח הרופא באופן זמני על השן על מנת לקבוע שם סתימה וכן כתר קבוע אינו חוצץ .
נה) "טבעות" או "גשר" לישור שיניים - חוטי ברזל ששמים הרופאי שינים באופן קבוע על מנת ליישר או להחזיק את השן אם נקיים היטב אינם חוצצים .
נו) שניים תותבות - כשמוציאה ומכניסה את השיניים באופן תדיר יש להוציא את השיניים התותבות לפני הטבילה ואם השיניים קבועות בפיה אינם חוצצים .
נז) אכילת בשר - נהגו הנשים שלא לאכול בשר ביום הטבילה (אבל מרק בלבד מותר אפילו שהתבשל עם בשר) כדי לא להכנס לחשש של בשר בין השיניים אבל בשבת וכן בסעודות יום טוב ופורים אפשר להקל ולאחר מכן יש לנקות היטב את השיניים .
נח) כשמתארחת ואינה רוצה שירגישו בטבילתה - אשה שנמצאת בבית קרובי משפחה ואם תמנע לאכול בשר ירגישו שהוא יום טבילתה ורוצה להסתיר טבילתה תשתדל להמציא סיבה טובה לכך שאינה אוכלת בשר, ובשעת הדחק יש מתירים לה לאכול בשר בתנאי שלאחר מכן תנקה שיניה היטב .
נט) אכילת דגים - מותר לה לאכול דגים ביום טבילתה, ורק באכילת בשר ממש החמירו .
{{{{ ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין, ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות (הלכות נדה לרמב"ן פרק ט אות כה) }}}}