הלכות טהרה-שעת הסעודה יז) אכילה בשולחן אחד - כשרוצים לאכול בשולחן אחד צריך לעשות היכר על מנת שלא יבואו לידי נגיעה אחד בשני או שלא יבואו לאכול מצלחת אחת וכדי לזכור שהם אסורים אחד על השני .
יח) שולחן גדול - כשיושבים רחוקים זה מזה באופן כזה שלא יגיעו אחד לשני בהושטת יד, אפשר להקל לשבת לאכול בשולחן גדול אפילו ללא שינוי .
יט) מהו היכר - רק דבר שאינו צריך להיות על השולחן נחשב היכר כגון מפתחות, עט, מגבת, נייר, או מאכל שלא אוכלים ממנו או בקבוק שתיה שלא שותים ממנו אבל דבר שרגיל להיות על השולחן או שמשתמשים בו בזמן הסעודה אינו נחשב להיכר .
כ) מקום הנחת ההיכר - לכתחילה עדיף להניח את ההיכר ביניהם ומכל מקום אפשר להניח את ההיכר אפילו לא ביניהם ממש אלא מונח בצידי השולחן ובתנאי ששניהם יודעים שזה היכר .
כא) שעווניות - מפיות שמונחות מתחת לצלחות אם יש רגילות להשתמש בהם ביום יום, אינן נחשבות להיכר אבל אם אין רגילות להשתמש בהם נחשבות להיכר .
כב) מפיות נייר - אם הדרך להניחם על השולחן אינם נחשבים היכר, אבל אם רגילות להניחם על השולחן אפשר להניחם לשם שינוי כדי שישמשו כהיכר .
כג) מפה אחת - כשאחד מבני הזוג עם מפה והשני מבלי מפה וכן כשאחד עם מגבת מתחת לצלחת והשני ללא מגבת יכול להחשב כהיכר ביניהם .
כד) כשאינם יושבים לבדם - כשיש עוד אנשים או ילדים המסובים סביב השולחן (אפילו ילדים קטנים) מותרים לשבת ולסעוד יחד ללא היכר ביניהם ואפילו שיושבים אחד ליד השני ובלבד שיזהרו מנגיעה וכן יזהרו שלא להעביר מיד ליד ואם נשארו לבדם בשולחן יניחו היכר .
כה) שולחן במסעדה - אם יושבים שניהם לבדם בשולחן נפרד צריכים היכר ואפילו שיש לכל אחד מפית נפרדת אלא אם יושבים בשולחן שלהם עוד אנשים .
כו) סעודת עראי - כשאחד אוכל עוגה והשני לחם על שולחן אחד לכתחילה גם כן צריך היכר ולאו דווקא ששניהם קובעים סעודה על פת, אבל אם נמצאים במקום שאינם יכולים להניח היכר יש להם על מי לסמוך .
כז) מקום קבוע - שינוי מקום בשעת הסעודה נחשב להיכר ולכן כשיש מקומות קבועים, ישנו מקום של אחד מהם ונחשב היכר .
כח) אכילה מצלחת משותפת - אין לאכול מצלחת משותפת משום חשש של נגיעה אחד בשני וגם כשנזהרים מאוד שלא להכניס ידיים ביחד אלא אחד אחרי שני גם כן יש איסור בכך .
כט) צלוחית מלח או תבלין וכד' - מותר לקחת מלח או תבלין מצלוחית מרכזית המונחת בשולחן .
ל) מאכלי מריחה - כגון חמאה, מרגרינה ושאר ממרחים מותר לקחת מכלי אחד .
לא) צלחת פיצוחים או פירות - כשמתארחים אצל אחרים ויש צלחת מרכזית שממנה מתכבדים כולם אין לבעל ולאשה לקחת מאותה צלחת אפילו שמקפידים לקחת אחד אחרי שני. ומותר רק בתנאי שלוקח ומניח בצד לפניו ומשגיח שלא יגע בה .
לב) קערה מחולקת - גם בצלחת או קערה שמחולקת לכמה חלקים שבכל חלק יש סוג אחר של מאכל קיים איסור אכילה מצלחת אחת ויש מתירים בכך .
לג) שתייה או אכילה משיורי מאכל של האיש - לאשה מותר לשתות ולאכול משיורי בעלה ואין לה חשש של הרהור בכך אבל אצל האיש יש חילוק בין מאכל לשתיה וכן יש תנאים להתיר כפי שיבואר להלן .
לד) שיורי מאכל - הספרדים ועדות המזרח נהגו להקל ולאכול את שיורי מאכל שנשארו כגון כריך או חטיף ממתק וכדומה ובני אשכנז מחמירים בכך .
לה) שיורי משקה - כשנשאר משקה בכוס ורוצה לשתותו אפשר לשתות על ידי ששופכים את המשקה לכוס אחרת או לשתות כשאינה נמצאת לפניו כגון שיצאה לחדר אחר וכן כשאדם אחר או אחד הילדים שתה אחריה .
לו) בקבוק או פחית שתיה - אם שתתה ישירות מהבקבוק או מהפחית והותירה אסור לו לשתות בפניה אלא אם מזגה לו לכוס .
לז) כשאינו יודע - כשהבעל אינו יודע ששתתה מהכוס או שאכלה מהמאכל מותר לו לשתות או לאכול משיורי מאכלה או שתיתה ואינה צריכה להודיעו .
לח) הוספת יין או משקה לכוס - אם השאירה חצי כוס משקה יש מתירים להוסיף לכוס משקה ולשתותו אפילו מבלי להחליף לכוס אחרת והרבה פוסקים אוסרים זאת, מכל מקום המיקל יש לו על מי לסמוך .
לט) טעימה - אם טעמה מהמאכל או מהמשקה אינה נחשב לשיורי מאכלה או שתיתה ומותר לו לשתות או לאכול אחריה .
מ) שתיה מקש - כששתתה פחית שתיה עם קש מותר לבעלה לשתות אחריה מאותה פחית כאשר הוציא את הקש והחליף לקש אחר .
מא) גלידה - כשאכלה גביע של גלידה והשאירה חלקו אין לאכול אחריה אבל כשאכלה עם כפית אפשר להקל .
מב) מזיגת יין - אסור לאשה למזוג יין לבעלה בפניו (אפילו בכוס של קידוש) אבל מותרת למזוג במטבח ולהגיש לו וכן יכולה למזוג בפניו בשינוי כגון ביד שמאל .
מג) יין של קידוש - מותר לאשה לשתות מהכוס של הקידוש אחרי בעלה אפילו לפניו, אבל לא יעביר לה מיד ליד אלא יניח על השולחן .
מד) מזיגת משקאות - האיסור הוא למזוג יין כיון שיש בכך חיבה וקירוב אבל שאר משקאות וכן שתיה חמה מותר למזוג ולא ימסרו מיד ליד .
מה) הגשת מאכלים - מותר לשניהם להגיש מאכלים אחד לשני ובלבד שלא יעבירו מיד ליד .
מו) ארבע כוסות בליל הסדר - מותר לאיש לבקש מאשתו שתמזוג לו היין של ארבע כוסות, בתנאי שתניח את הכוס בשינוי כגון ביד שמאל או על שרפרף וכן בריחוק מקום על השולחן והוא יקחנו משם .
מז) לשלוח כוס יין - אסור לאיש לשלוח כוס יין במיוחד לאשתו אבל כוס שהוא שתה ממנה ורוצה להעביר לעוד אנשים לטעום, וגם לה כגון אחר הקידוש מותר .
{{{{ [[רבי מאיר מסביר...]]
מדוע אמרה התורה שאשה תתרחק מבעלה בימי נידתה? הואיל ובעלה רגיל אליה יום יום, כבר לא תעניין אותו וימאס בה לכן ציותה התורה שבכל חודש מפסיקים לשבועיים להתחדשות וכך תהיה חביבה עליו כמו בליל הכלולות}}}}