פֶּרֶק כ'ו - הִלְכוֹת אִשָּׁה יְבָמָה-אם יכול ליבם על מנת שמיד אחר כך יפטרנה בגטכא
מַעֲשֶׂה הָיָה בִּיבָמָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַחֲלֹץ לַיָּבָם בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו כְּאַחַת וְנִרְאֶה הָיָה לַדַּיָּן שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה וְחָשַׁשׁ לַחֲלִיצָה פְּסוּלָה, וְהוֹרָה בָּזֶה לַיָּבָם לְיַבֵּם אֶת הַיְבָמָה אַף עַל פִּי שֶׁיִּפְטְרֶנָּה בְּגֵט אַחַר בִּיאָה רִאשׁוֹנָה.
{מעשה שהיה ומובא בשו"ת יביע אומר חלק חמישי אבע"ז סימן י"ח אות ב´ עד סיום התשובה. וכן דן שם הרב אם יכול לישא אשה אף על פי שיודע שנישואין אלו הם לזמן קצר ואחר יצטרך לפוטרה בגט פיטורין, ומאריך שם הרב בדברי הפוסקים כיד השם הטובה עליו.}
כב
יְבָמָה אִם נִשְׁבְּתָה כֵּיצַד נִפְדֵּית רְאֵה לְעֵיל פֶּרֶק כ"ד סְעִיף ע"ב.
סֵדֶר חֲלִיצָה:
[[ [א.] יְקַבְּלוּ בֵּית הַדִּין עֵדוּת אֲפִלּוּ מֵעֵד אֶחָד אוֹ מֵאִשָּׁה שֶׁנִּפְטַר הַבַּעַל בְּלֹא זֶרַע וְשֶׁזֹּאת הַיְבָמָה הָיְתָה אִשְׁתּוֹ וְשֶׁזֶּה הַיָּבָם הוּא אָחִיו שֶׁל הַנִּפְטָר.
[ב.] יְבָרְרוּ בֵּית הַדִּין אֵיזוֹ הָרֶגֶל הַחֲזָקָה יוֹתֵר שֶׁבָּהּ מִשְׁתַּמֵּשׁ הַיָּבָם כְּדֵי לְהָכִין נַעַל מַתְאִימָה, וְיַדְרִיךְ שְׁלִיחַ בֵּית הַדִּין אֶת הַיָּבָם יוֹם מֵרֹאשׁ לְנַקּוֹת אֶת אוֹתָהּ רֶגֶל הֵיטֵב וְשֶׁיִּגְזֹז צִפָּרְנָיו.
[ג.] יְוַדֵּא הַדַּיָּן שֶׁיּוֹדַעַת הָאִשָּׁה לוֹמַר "לֹא אָבָה יַבְּמִי" בִּנְשִׁימָה אַחַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע כְּמוֹ "לֹא, אָבָה יַבְּמִי", ב´ שֶׁל יַבְּמִי דְּגוּשָׁה. וְכֵן שֶׁיּוֹדֵעַ הַיָּבָם לוֹמַר בִּנְשִׁימָה אַחַת "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ" כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע "לֹא, חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ" וְתִהְיֶה הַה´ שֶׁל לְקַחְתָּהּ דְּגוּשָׁה מַפִּיק ה´.
[ד.] יַזְהִירוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלִּפְנֵי הַחֲלִיצָה לֹא תַּחְצֹץ שִׁנַּיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹא לִירֹק דָּם בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין, וְשֶׁלֹּא תָּכִין עַצְמָהּ לִירֹק, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא תִּירֹק עַד שֶׁלֹּא יוֹרוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְשֶׁתִּמָּנַע מִלֶּאֱכֹל בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר עַד לְאַחַר הַחֲלִיצָה.
[ה.] יוֹסִיפוּ בֵּית הַדִּין עֲלֵיהֶם עוֹד שְׁנֵי דַּיָּנִים כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר, וִיכוֹלִים הֵם לִהְיוֹת הֶדְיוֹטוֹת, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּעֲלֵי מוּמִים, וְלֹא יִהְיֶה פִּסּוּל מֵחֲמַת עֲבֵרָה וְלָכֵן יְהַרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה בְּלִבָּם.
[ו.] כְּדֵי לְפַרְסֵם דְּבַר הַחֲלִיצָה יֹאמְרוּ הַדַּיָּנִים לַשְּׁנַיִם הַנּוֹסָפִים, לְמָחָר נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לַעֲשׂוֹת שָׁם הַחֲלִיצָה שֶׁל פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי מִיבָמָהּ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, וְיִקְבְּעוּ לָהֶם מָקוֹם, וְהַשְּׁנַיִם הַנּוֹסָפִים יֵשְׁבוּ לְצִדָּם שֶׁל בֵּית הַדִּין.
[ז.] כְּשֶׁבָּאִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲלִיצָה יִהְיוּ בִּמְקוֹם הַחֲלִיצָה עֲשָׂרָה גְּדוֹלִים מִיִּשְׂרָאֵל לְפָחוֹת כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר, וְהֵם חֲמִשָּׁה דַּיָּנִים, שְׁנֵי עֵדִים, הַיָּבָם וְיָבִיאוּ עוֹד לְפָחוֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים לִהְיוֹת נוֹכְחִים שָׁם.
[ח.] הַדַּיָּן שֶׁעוֹרֵךְ אֶת הַחֲלִיצָה יַזְכִּיר לִשְׁנֵי חֲבֵרָיו שֶׁיִּתְּנוּ לִבָּם לַשְּׁאֵלוֹת וְלַתְּשׁוּבוֹת, וְיַזְהִיר אֶת שְׁנֵי הַדַּיָּנִים הַנּוֹסָפִים שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ כְּלָל אֶלָּא יִשְׁתְּקוּ וְיִרְאוּ.
[ט.] יַכְנִיס שַׁמַּשׁ בֵּית הַדִּין אֶת הַיָּבָם וְהַיְבָמָה וּשְׁנֵי הָעֵדִים לִפְנֵי בֵּית הַדִּין, וּמַקְדִּימָה הַיְבָמָה וְנִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַיָּבָם.
[י.] יַזְהִיר הַדַּיָּן שׁוּב אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תִּירֹק עַד שֶׁיּוֹרֶה לָהּ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
[יא.] יִשְׁאַל הַדַּיָּן אֶת הָעֵדִים אִם יָדוּעַ לָהֶם שֶׁזּוֹ הַיְבָמָה, וְאִם מֵת בַּעֲלָהּ בְּלֹא לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בָּנִים, וְאִם זֶה הַיָּבָם וְשֶׁהוּא הָאָח הַגָּדוֹל מִכָּל הָאַחִים. וְאִם אֵינוֹ הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם יַסְבִּיר הַדַּיָּן מַדּוּעַ זֶה דַּוְקָא הוּא הַחוֹלֵץ.
[יב.] יִשְׁאַל הַדַּיָּן עִם עָבְרוּ תִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם יוֹם מִזְּמַן מִיתַת הַבַּעַל.
[יג.] יְבָרֵר הַדַּיָּן שֶׁהַיָּבָם גָּדוֹל מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהַיְבָמָה גְּדוֹלָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
[יד.] יוֹרֶה הַדַּיָּן לַיָּבָם וְלַיְבָמָה לֵישֵׁב, וְשׁוֹאֵל אֶת הַיָּבָם, מָה רְצוֹנְךָ, וְעוֹנֶה הַיָּבָם שֶׁבָּא לַחֲלֹץ לִיבִמְתּוֹ.
[טו.] שׁוֹאֵל הַדַּיָּן אֶת הַיְבָמָה אָכַלְתְּ הַיּוֹם, לֹא. רוֹצָה אַתְּ בַּחֲלִיצָה, כֵּן. וְעוֹנָה הַיְבָמָה לֹא וְכֵן בְּפַעַם אַחַת שֶׁלֹּא תֹּאמַר לֹא לֹא אוֹ כֵּן כֵּן.
[טז.] יֹאמַר הַדַּיָּן לַיָּבָם וְהַיְבָמָה לַעֲמֹד, וְתַעֲמֹד הִיא לִימִין הַיָּבָם.
[יז.] יִשְׁאַל הַדַּיָּן אֶת הַיָּבָם: זֹאת הַיְבָמָה הַאִם רוֹצֶה אַתָּה לְיַבְּמָהּ, וְעוֹנֶה הַיָּבָם: אֵינִי רוֹצֶה לְיַבְּמָהּ. הַאִם רוֹצֶה אַתָּה בַּחֲלִיצָה, וְיֹאמַר כֵּן.
[יח.] יֹאמַר הַדַּיָּן לַיָּבָם, תְּכַוֵּן שֶׁבַּחֲלִיצָה זוֹ פּוֹטֵר אַתָּה אֶת הַיְבָמָה שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, וְיֹאמַר הַיָּבָם כֵּן אֶעֱשֶׂה.
[יט.] יֹאמַר הַדַּיָּן לַיְבָמָה תְּכַוְּנִי שֶׁחֲלִיצָה זוֹ פּוֹטַרְתֵּךְ כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לִנָּשֵׂא אַחַר כָּךְ, וְאוֹמֶרֶת כֵּן אֶעֱשֶׂה.
[כ.] יִשְׁאַל הַדַּיָּן אֶת הַיָּבָם הַאִם אָנוּס אַתָּה לַחֲלֹץ, וְיַעֲנֶה הַיָּבָם אֵינִי אָנוּס לַחֲלֹץ, וְחוֹלֵץ אֲנִי מֵרְצוֹנִי.
[כא.] יַעֲשׂוּ בֵּית הַדִּין הַתָּרַת שְׁבוּעוֹת, חֲרָמוֹת וּנְדָרִים אִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע הַיָּבָם לַחֲלֹץ, וְכֵן יַעֲשׂוּ בִּטּוּל מוֹדָעוֹת בִּפְנֵי עֵדִים כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵדֶר הַגֵּט בִּסְעִיפִים ג´,ד´.
[כב.] יִשְׁאַל הַדַּיָּן אֶת הַיְבָמָה אִם אֵינָהּ אֲנוּסָה לַחֲלֹץ וְתֹאמַר הִיא שֶׁחוֹלֶצֶת מֵרְצוֹנָהּ.
[כג.] אִם הַיָּבָם יְמָנִי בְּרַגְלָיו וְהַיְבָמָה יְמָנִית בְּיָדֶיהָ, צָרִיךְ הַיָּבָם לִקְשֹׁר אֶת הַנַּעַל בְּרַגְלוֹ הַיְמָנִית וְתַחֲלֹץ הַיְבָמָה בְּיָדָהּ הַיְמָנִית, וְאִם הוּא שְׂמָאלִי בְּרַגְלָיו נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים כֵּיצַד יַחֲלֹץ, וְלַהֲלָכָה חוֹלֶצֶת לוֹ הַיְבָמָה אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּבַת אַחַת. אִם הַיְבָמָה שְׂמָאלִית בְּיָדֶיהָ תַּחֲלֹץ לַיָּבָם בְּיַד שְׂמֹאלָהּ. קוֹנֶה הַיָּבָם אֶת הַנַּעַל בְּהַגְבָּהָה וְקוֹשֵׁר אוֹתָהּ בְּעֶזְרַת שַׁמַּשׁ בֵּית הַדִּין בִּרְצוּעוֹת עַד לְמִתַּחַת לַבֶּרֶךְ.
[כד.] יַרְאֶה הַיָּבָם אֶת רַגְלוֹ לַדַּיָּנִים שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם דָּבָר חוֹצֵץ. יֵלֵךְ הַיָּבָם לְפָחוֹת ד´ אַמּוֹת עִם הַמִּנְעָל בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין וְיִרְאוּ שֶׁמַּתְאִים הוּא לוֹ בְּגָדְלוֹ.
[כה.] נִשְׁעָן הַיָּבָם עַל הַקִּיר כְּשֶׁשְּׁתֵּי רַגְלָיו עוֹמְדוֹת עַל הַקַּרְקַע, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשָּׁעֵן בְּיוֹתֵר מִדַּי עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאִם הָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּשְׁעָן עָלָיו הָיָה נוֹפֵל, שֶׁהֲרֵי אָז אֵין דִּינוֹ כְּעוֹמֵד.
[כו.] הַיָּבָם וְהַיְבָמָה עוֹמְדִים וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִים, וְאִם הַיָּבָם חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד, חוֹלֵץ בִּישִׁיבָה.
[כז.] הַדַּיָּן יַזְהִיר אֶת הַיָּבָם שֶׁלֹּא יַעֲזֹר לַיְבָמָה בְּמַעֲשֵׂה הַחֲלִיצָה.
[כח.] יַעַמְדוּ הַיָּבָם וְהַיְבָמָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתֵּרָאֶה הַחֲלִיצָה לְבֵית הַדִּין.
[כט.] יְכַוְּנוּ הַיָּבָם וְהַיְבָמָה שֶׁזּוֹ הַמִּצְוָה פּוֹטַרְתָּהּ וְתוּכַל לִנָּשֵׂא, וכנ"ל.
[ל.] יַקְרִיא הַדַּיָּן לָאִשָּׁה וְתֹאמַר אַחֲרָיו "מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא אָבָה יַבְּמִי", וְלֹא אָבָה יַבְּמִי יַקְרִיא לָהּ בְּבַת אַחַת וְכָךְ תֹּאמַר גַּם הִיא, וּלְפָחוֹת תֹּאמַר "לֹא אָבָה" בִּנְשִׁימָה אַחַת וְאַחַר כָּךְ תֹּאמַר יַבְּמִי.
[לא.] יוֹרֶה הַדַּיָּן לַיָּבָם לוֹמַר "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ", בְּמַפִּיק ה´. וּלְפָחוֹת "לֹא חָפַצְתִּי" יֹאמַר בְּבַת אַחַת, כְּלוֹמַר בִּנְשִׁימָה אַחַת.
[לב.] יוֹרֶה הַדַּיָּן לַיָּבָם שֶׁתִּהְיֶה רַגְלוֹ יַצִּיבָה בַּקַּרְקַע וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה דְּחוּקָה מִדַּי וְלֹא מֻגְבַּהַת מֵעַל הַקַּרְקַע.
[לג.] תִּתְכּוֹפֵף הַיְבָמָה אַךְ לֹא תֵּשֵׁב עַל בִּרְכֶּיהָ, וְתַתִּיר בְּיַד יְמִינָהּ אֶת קֶשֶׁר הָעֲנִיבָה וְאַחֲרָיו אֶת שְׁנֵי הַקְּשָׁרִים שֶׁל הָרְצוּעוֹת וְתָסִיר אֶת הָרְצוּעוֹת מֵעַל הָרֶגֶל, וְתַתִּיר אֶת הָעִגּוּלִים מִן הַלּוּלָאוֹת, תְּחִלָּה הַתַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ הָאֶמְצָעִי וְאַחַר כָּךְ תַּתִּיר הָעֶלְיוֹן.
בְּיַד שְׂמֹאלָהּ תָּרִים הַיְבָמָה אֶת רַגְלוֹ שֶׁל הַיָּבָם מֵעַל הַקַּרְקַע וְתַפִּיל הַמִּנְעָל מֵרַגְלוֹ שֶׁל הַיָּבָם בְּיָדָהּ הַיְּמָנִית בְּלֹא סִיּוּעַ יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית וּבְלֹא סִיּוּעַ הַיָּבָם, וְלוֹקַחַת הַמִּנְעָל וּמַשְׁלִיכָתוֹ לָאָרֶץ בְּמֶרְחַק מָה מִשְּׁנֵיהֶם.
[לד.] יוֹרֶה הַדַּיָּן לָאִשָּׁה לַעֲמֹד יָשָׁר עַל רַגְלֶיהָ וּלְהָכִין רֹק בְּפִיהָ כַּמָּה שֶׁתּוּכַל יוֹתֵר.
[לה.] תִּירַק הַיְּבָמָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְיִזָּהֲרוּ הַדַּיָּנִים לִרְאוֹת יְרִיקָתָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא הָרֹק מִפִּיהָ עַד הַגִּיעוֹ לָאָרֶץ, וּמִנְהַג יְרוּשָׁלַיִם בָּזֶה שֶׁאוֹחֵז שַׁמַּשׁ בֵּית הַדִּין כְּלִי חֶרֶס בְּיָדוֹ וְיוֹרֶקֶת הַיְבָמָה עַל גַּבָּיו.
[לו.] מַקְרִיא הַדַּיָּן לַיְבָמָה וְחוֹזֶרֶת הִיא אַחֲרָיו "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל", וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת עוֹד בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל, בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל. וְהַדַּיָּנִים וְהָעֵדִים וּשְׁאָר הָעוֹמְדִים שָׁם חוֹזְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לוֹמַר חֲלוּץ הַנַּעַל, חֲלוּץ הַנַּעַל, חֲלוּץ הַנַּעַל.
[לז.] יוֹרֶה הַדַּיָּן לַיָּבָם שֶׁיָּשִׁיב לוֹ אֶת הַמִּנְעָל בְּמַתָּנָה וְיַגְבִּיהֶנּוּ הַדַּיָּן לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה.
[לח.] יִכְתְּבוּ הַדַּיָּנִים מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין לַחוֹלֶצֶת, יַחְתְּמוּ עָלָיו, וְיִנָּתֵן בְּתִיק הַחֲלִיצָה שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה אֲשֶׁר בְּבֵית הַדִּין.
[לט.] יֹאמַר הַדַּיָּן לָאִשָּׁה שֶׁהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת עַתָּה לִנָּשֵׂא מִיָּד לְמִי שֶׁתִּרְצֶה חוּץ מִלְּכֹהֵן.
[מ.] אוֹמְרִים שְׁלֹשֶׁת הַדַּיָּנִים וּשְׁנֵי הַנּוֹסָפִים: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תָּבֹאנָה עוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא לִידֵי חֲלִיצָה וְלֹא לִידֵי יִבּוּם. ]]
תושלב"ע