לֹא יִהְיוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וְלֹא לָאִישׁ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּשׁוּם קִרְבָה הַפּוֹסֶלֶת מִן הַדִּין, כַּמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן ל"ג, וְנָהֲגוּ לְהַחֲמִיר שֶׁאֲפִלּוּ קִרְבָה הַמֻּתֶּרֶת מִן הַדִּין אֵין מַתִּירִים, וַאֲפִלּוּ הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק לֹא יִהְיֶה עֵד. עוֹד נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד מִן הָעֵדִים קָרוֹב לַסּוֹפֵר אוֹ לָרַב מְסַדֵּר הַגֵּט, וְכֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַסּוֹפֵר קָרוֹב לָאִישׁ אוֹ לָאִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחֻמְרוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת מִן הַדִּין. {חוץ מקורבה משפחתית הפוסלת יש גם פיסול עדות מחמת עבירה ומתבאר בשו"ע חו"מ סימן ל"ד ופשוט שגם בזה יש להקפיד.}