אִם נִקְרָא גַּם בְּשֵׁם קִצּוּר מִשְּׁמוֹ הַמָּלֵא, כְּגוֹן שֶׁהָיָה שְׁמוֹ אֲבִינֹעַם וְנִקְרָא אָבִי, אֵלִיָּהוּ וְנִקְרָא גַּם אֵלִי, יֵשׁ לִכְתֹּב אֲבִינֹעַם דְּמִתְקָרֵי אָבִי, וְאִם כָּתַב רַק אֲבִינֹעַם, כָּשֵׁר. {בשו"ת יביע אומר חלק עשירי אבע"ז סימן ל"ב כתב, היה השם מלידה אליהו שלום וקוראים לו אלי יכתבו בגט אליהו שלום דמתקרי אלי. ולענין האשה שנקראה בעבר נזהה ונשתקע שם זה לגמרי ועתה נקראת כשם עישא ומיעוט קוראים אותה בשם אליס, יכתבו בגט דמתקריא עישא ודמתקריא אליס כהוראת מהרימ"ט לרמוז במלת דמתקריא שהיה בעבר שם נזהה שעתה אין משתמשים בו כלל. ובסימן ל"ג כתב אם הרוב קוראים לו ביבאנט ומיעוט קוראים לו חיים כתב מרן בבית יוסף יכתבו ביבאנט דמתקרי חיים וחזר בו מרן בשולחן ערוך כתב שצריך להקדים השם שבלשון הקודש אפילו אם רק מיעוט משתמשים בו ולכן יכתבו חיים דמתקרי ביבאנט וזה מטעם ששם ביבאנט יוצא משם חיים, כמו יהודה דמתקרי ליאון אע"פ שמיעוט קוראים לו יהודה ואם נשתקע שם חיים לגמרי, לדעת מהרימ"ט יכתבו דמתקרי ביבאנט ולדעת הבית יוסף יכתבו ביבאנט בלבד, וכתב הגט פשוט שאם כתבו חיים דמתקרי ביבאנט כשנשתקע שם חיים לגמרי אין להכשיר אלא במקום עיגון ודחק, ואם נשאת לא תצא. עוד הביא שם הרב שאם נקראה בשם עריסה מזל טוב ונשתקע טוב לגמרי יכתבו דמתקריא מזל, ואם אביה ואמה עוד קוראים לה מזל טוב אע"פ שהוא מיעוט יכתבו מזל טוב דמתקריא מזל.}