אִם נִתְרַצּוּ בְּנֵי הַזּוּג שֶׁלֹּא לְהִתְגָּרֵשׁ זֶה מִזּוֹ, מִן הַדִּין אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ שֵׁנִית, שֶׁהֲרֵי אִם בָּא לְגָרְשָׁהּ, אֵינָהּ יוֹצֵאת בְּלֹא גֵּט, וְיִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה שֶׁל מֵאָה זוּז לְפִי שֶׁאָסוּר לְאָדָם לִשְׁהוֹת עִם אִשְׁתּוֹ בְּלֹא כְּתֻבָּה. {כן כתב בשו"ת יביע אומר חלק שני אבע"ז סימן ט´ והוסיף שם שאם ירצה הבעל לקדשה שנית תבוא עליו ברכה והוא מסיבת דברי הבית שמואל בסימן ס"ח סעיף קטן כ"ד שפסק שצריך לקדשה מחדש. וכמובן שהוא רק לרווחא דמלתא, ואם נראה שיכולה לצאת מכך תקלה שלא ירצה לחזור ולקדשה אין להעלות בפניו אפשרות זו כלל.}