חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גָּזְרוּ שֶׁאֵין לִרְחֹץ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ הוּחַמּוּ הַמַּיִם בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וְדִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה כְּדִין הָרְחִיצָה, וְלָכֵן אִשָּׁה הַטּוֹבֶלֶת בְּלֵיל שַׁבָּת יֵשׁ לָהּ לְכַתְּחִלָּה לִטְבֹּל בְּצוֹנְנִים, וְאִם רוֹצָה לִטְבֹּל בְּחַמִּין תִּטְבֹּל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא הַזְּמַן בֵּין הַשְּׁקִיעָה לְצֵאת הַכּוֹכָבִים, וְאִם הֶחֱמִיצָה זְמַן זֶה וּמַרְגִּישָׁה בְּעַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל בְּצוֹנְנִים, לֹא תִּדְחֶה הַטְּבִילָה בְּשֶׁל כָּךְ אֶלָּא תִּסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִים וְתִטְבֹּל בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת. {חכמים גזרו את גזירת הבלנים שאסור לרחוץ בחמין בשבת, ולטבול בפושרים התירו החכם צבי, הנודע ביהודה ושו"ת כפי אהרון שמלפני השבת יתנו חמין לתוך הצוננים באופן כזה שבליל שבת תפוג צינתם ויהיו פושרים. ולדעת רב האי גאון, הרמב"ם, רשב"א, רמב"ן, ריב"א, כל בו, ומרן השו"ע תטבול בצוננים ולא בפושרים שאין רשות להפיג צינתם וכן פסקו הרדב"ז, ספר תהילה לדוד ורבי עקיבא איגר. לעומתם כתב הקורבן נתנאל בפרק במה מדליקין (סימן כ"ב אות ק´) להתיר לטבול בשבת בחמין משום שמקואות אינן בכלל גזירת הבלנים אלא רק המרחצאות וכן כתבו לישב המנהג לטבול בחמין בשבת הסדרי טהרה וספר חסד לאברהם תאומים. ויוצא שסדר העדיפויות הוא כך טבילה בבין השמשות בחמין או אחר צאת הכוכבים בצונן, אפשרות שניה במעלה היא שתטבול לאחר צאת הכוכבים במים פושרים, אפשרות שלישית במעלה היא שתטבול לאחר צאת הכוכבים במים חמים.}