פרק י´- דיני כתמים, והרגשה בלא ראיה-הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ולא ראתה דברכד
רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְלַאשׁ בְּסִפְרוֹ תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן כָּתַב שֶׁנִּרְאֶה לוֹ לְהַחֲמִיר בְּאִשָּׁה שֶׁהִרְגִּישָׁה הַרְגָּשָׁה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל פְּתִיחַת פִּי הַמָּקוֹר וּבָדְקָה מִיָּד וְלֹא מָצְאָה כְּלוּם שֶׁתִּהְיֶה טְמֵאָה מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יָצָא מַרְאֶה טָמֵא וְנֶאֱבַד, וּמָרָן הַשו"ע בְּסִפְרוֹ בֵּית יוֹסֵף כָּתַב שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּחוּשׁ לְחֻמְרָא זוֹ, וּרְמָ"א בְּסִפְרוֹ דַּרְכֵי מֹשֶׁה כָּתַב שֶׁחֻמְרָא זוֹ צְרִיכָה עִיּוּן, שֶׁאֵין מִי שֶׁמְּטַמֵּא בְּהַרְגָּשָׁה בְּלֹא רְאִיָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵבִיא מָרָן הַשו"ע דֵּעָה זוֹ בְּשֵׁם יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, וְלָכֵן אִשָּׁה שֶׁהִרְגִּישָׁה בִּפְתִיחַת פִּי הַמָּקוֹר וּבָדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא מָצְאָה כְּלוּם צְרִיכָה הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה שִׁבְעָה נְקִיִּים וּטְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה.
כה
בְּהַרְגָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמוֹ זַעֲזוּעַ הַגּוּף אוֹ זִיבַת דָּבָר לַח, לֹא דִּבֵּר תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְאֵין לְהַחֲמִיר בָּהֶן כְּלָל, וּבִמְיֻחָד זִיבַת דָּבָר לַח שֶׁהִיא הַרְגָּשָׁה מְצוּיָה בְּנָשִׁים. וּכְבָר בְּלָאו הֲכִי בִּזְמַנֵּנוּ לֹא מָצִינוּ אִשָּׁה שֶׁתַּרְגִּישׁ פְּתִיחַת פִּי הַמָּקוֹר אוֹ זַעֲזוּעַ הַגּוּף.
כו
הַבְּדִיקָה שֶׁצְּרִיכָה לַעֲשׂוֹת בַּמִּקְרֶה הַנַּ"ל צְרִיכָה לְהֵעָשׂוֹת מִיָּד וְנַעֲשֵׂית עַל יְדֵי קִנּוּחַ חִיצוֹנִי בִּלְבַד, וְאִם לֹא מָצְאָה דָּבָר בְּקִנּוּחַ חִיצוֹנִי יְכוֹלָה לִבְדֹּק בְּתוֹךְ צַוַּאר הָרֶחֶם, וְאִם תִּרְאֶה לֵחָה בְּצֶבַע טָהוֹר עַל הָעֵד תּוֹלָה בָּהּ וּטְהוֹרָה.
כז
אִם מִסְתַּפֶּקֶת בְּהַרְגָּשָׁה וּבָדְקָה וְלֹא מָצְאָה דָּבָר הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה, שֶׁלֹּא הֶחְמִיר תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן אֶלָּא בְּהַרְגָּשַׁת וַדַּאי.
כח
הִרְגִּישָׁה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבָדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא מָצְאָה דָּבָר, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲזָקָה לְהַרְגִּישׁ בְּלֹא לִרְאוֹת דָּם.
כט
הִרְגִּישָׁה פְּתִיחַת פִּי הַמָּקוֹר אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁתִּבְדֹּק, וְאִם בָּדְקָה לְאַחַר זְמַן רַב וּמָצְאָה לֵחָה טְהוֹרָה, מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, וְאִם לֹא מָצְאָה דָּבָר אֲבָל בַּבֶּגֶד הַתַּחְתּוֹן יֶשְׁנָהּ לֵחָה אֲפִלּוּ יְבֵשָׁה, תּוֹלָה בָּהּ וּטְהוֹרָה. וְכָל זֶה גַּם בְּהִרְגִּישָׁה בְּעוֹנַת וִסְתָּהּ.
ל
חֻמְרָא זוֹ אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת בִּמְעֻבֶּרֶת וּבְמֵינִיקָה, וְאִם הִרְגִּישׁוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ דָּבָר הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת.
{כל אלו ההלכות בענין הרגישה פתיחת פי המקור, מבוארים בהרחבה רבה בספר טהרת הבית ובמשמרת הטהרה חלק א´ סימן ז´, ומתחילה היה בדעתי שלא לכותבן היות ולא מצוי בזמננו שתרגיש אשה בפתיחת פי המקור אפילו בזמן ראית וסת ממש, ונעשו הלכות אלו כדרוש וקבל שכר בלבד, אבל, לאחר ששמענו ממקורות מהיימנים, שמדריכות שמוסרות שעורים לנשים בנושא טהרת המשפחה "מלעיטות" את הנשים בחומרות של מיעוט אחרונים, שאין להם יסוד בראשונים, ומפחידות את הנשים בחינם, וממעטות פריה ורביה בישראל ויוצא שכרן בהפסדן, החלטנו לכתוב עקרי הדברים והרוצה לעיין בפרטות הדברים יראה משמרת הטהרה בסימן ז´ ומה שהועלה שם לאיסור הרי הוא אסור, ומה שלא, הרי הוא מותר והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו בלבד, ובצינעא, ויקבל על כך שכר טוב מן השמים, וחילופיהם בגולם שיפרסם חסידותו וירצה לכפותה על אחרים להתגדל בעיני הנשים ועמי הארץ.}
לא
אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה כֶּתֶם בְּלֹא הַרְגָּשָׁה, אִם צְרִיכָה לְהַמְתִּין אַרְבָּעָה יָמִים לְדַעַת מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף אוֹ חֲמִשָּׁה לְדַעַת הָרְמָ"א עַד שֶׁתּוּכַל לִפְסֹק בְּטָהֳרָה - רְאֵה מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק י"ב בִּסְעִיפִים ט"ו ט"ז.