כְּתָמִים אֵינָם קוֹבְעִים וְסָתוֹת וְאֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ וְלִפְרֹשׁ מִבַּעֲלָהּ בַּחֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה כֶּתֶם יוֹתֵר מִכִּגְרִיס וְנִטְמְאָה וּלְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם קִבְּלָה וֶסֶת גָּמוּר, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לִפְרֹשׁ בַּיּוֹם שֶׁרָאֲתָה אֶת הַכֶּתֶם. {כן מתבאר מדברי המאירי (נידה נג:), רמב"ן, רשב"א ובר"ן.}