פרק ה´- דיני וסתות-מהו וסת הגוף ה
וֶסֶת הַגּוּף (שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל) הוּא שֶׁחָשָׁה הֶרְגֵּשׁ בָּרוּר וְחָזָק בְּגוּפָהּ בִּזְמַן רְאִיַּת הַוֶּסֶת אוֹ בְּסָמוּךְ לוֹ, כְּגוֹן צְמַרְמוֹרוֹת, כְּאֵבֵי בֶּטֶן חֲזָקִים, כְּבֵדוּת וְכַדּוֹמֶה. אִם בְּשָׁלֹשׁ וְסָתוֹת הִרְגִּישָׁה אֶת אוֹתוֹ הֶרְגֵּשׁ, קָבְעָה וֶסֶת לְהֶרְגֵּשׁ זֶה, וְכָל פַּעַם שֶׁתַּרְגִּישׁ חוֹשֶׁשֶׁת לִרְאִיָּה, וְיָכוֹל וֶסֶת זֶה לִהְיוֹת תָּלוּי בְּיוֹם מְסֻיָּם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתַּרְגִּישׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּחֹדֶשׁ אוֹ אַחֲרֵי פֶּרֶק זְמַן קָבוּעַ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּזְמַן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתַּרְגִּישׁ צְרִיכָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ, וְאִם הִרְגִּישָׁה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא רָאֲתָה נֶעֱקָר הַוֶּסֶת, וְאִם הוּא וֶסֶת הַגּוּף שֶׁתָּלוּי בְּיָמִים אֵינוֹ נֶעֱקָר עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּזְּמַן הָרָאוּי וְלֹא יָבוֹא הַוֶּסֶת.