סימן ה' - כלה-הלכות לכלה
החתן והכלה לפני הנשואין, יקבלו הדרכה מהבקיאים בהלכות נדה, וישננו היטב את ההלכות.
יש לקבע את יום הנשואין אחרי זמן הוסת, כך שיהיה לכלה מספיק זמן להפסק בטהרה, 7 ימים נקיים וטבילה במקוה.
מיד לאחר קביעת מועד הנשואין, חייבת הכלה בין שהיא קטנה, שלא ראתה דם וסת מעולם, ובין זקנה שכבר פסקה מזה זמן רב לראות דם וסת, ובין אשה שהיתה טהורה, לעשות הפסק בטהרה, לספור 7 ימים נקיים ולטבול במקוה, מחשש שמא ראתה ''דם חמוד'' הנשואין מרב התרגשות.
עושה הפסק בטהרה מיד כשרואה שאין דם וסת, ואיננה ממתינה ארבעה ימים לפני כן.
כלה בתולה תכניס את עד הבדיקה פנימה עד כמה שיכולה, מבלי לפגע בקרום הבתולים. אבל בדיקה על ידי קנוח מבחוץ, אינה מועילה כלל.
הטבילה תהיה קרובה ככל שאפשר ליום החפה. רצוי לא יותר מארבעה ימים לפני החופה. ותבדוק את עצמה כל יום עד החופה.
מותר לכלה לטבול ביום השביעי לפני שקיעה אפילו לכתחלה, אבל לא תתייחד עם החתן עד הלילה.
כלה שאין לה וסת סדיר, תשתמש בתרופות הדוחות את הוסת. אם ארע שפרסה נדה, לא ידחו את החופה.
אם הכלה ראתה דם נדה לפני החופה, מותר לערך את הנשואין, אבל אסורה להתייחד עם החתן. הכלה תישן בין הנשים והחתן ישן בין האנשים. ואם ראתה דם נדה אחר שנבעלה, מותרים להתייחד, שאין יצרו תוקפו.
בבעילת מצוה, החתן גומר ביאתו אפילו שדם הבתולים שותת. לאחר מכן דין הכלה כאשה נדה. וגם בתולה שנבעלה, ואחר הבעילה בדקה עצמה ולא מצאה דם, דינה כאשה נדה.
כלה שאינה בתולה שבדקה עצמה אחרי בעילת מצוה, ולא מצאה דם, טהורה ומותרת לבעלה.
לאחר בעילת מצוה, ולאחר שעשתה הפסק בטהרה, 7 ימים נקיים, וטבלה ונבעלה שנית, אם בדקה עצמה ולא מצאה דם, טהורה ומותרת לבעלה. אם מצאה דם, אומרים שדם בתולים הוא ותנהג כמו אחר בעילה ראשונה. וכך בכל הביאות הבאות עד שתפסיק לראות דם בתולים לגמרי.
אם לא ראתה דם פעם אחת, ובפעם אחרת כן ראתה דם, תגש מיד לחכם, שמא רואה מחמת תשמיש היא.
לאחר שפסקה לראות דם בתולים, מי שיש לה וסת שאינו קבוע, צריכה לבדק עצמה, בשלש הפעמים הראשונות קדם הזווג ומיד לאחריו. היא בעד בדיקה אחד ובעלה בודק עצמו בעד בדיקה אחר ודי בקנוח מבחוץ, ואם החמירה לבדק בדיקה פנימית תבא עליה ברכה: אם לא מצאו דם בשלש פעמים אלו, הרי היא בחזקת שאינה רואה דם מחמת תשמיש.
אם יש לה וסת שאינו קבוע, אבל תמיד רואה דם אחר 14 יום ויותר מיום טבילתה, כגון: שראתה פעם אחר 17 יום ופעם אחר 20 יום ופעם אחר 15 יום וכו', בכל ה - 14 יום הראשונים אחר הטבילה אינה צריכה בדיקה לפני הזווג ואחרי הזווג, אלא רק בימים שלאחר מכן.
מותר לבעול את הבתולה בשבת, ואין לחשש משום חובל או משום צובע בשבת.