סימן ד' - כתמים-סעיף 1: דיני כתמים
מדין תורה אשה נעשית נדה רק כשמרגישה ביציאת דם מהרחם. חכמים גזרו שתהיה טמאה ואסורה לבעלה גם כשראתה כתם על גופה או על בגדיה בלא הרגשה. הרואה כתם טמא צריכה לעשות ''הפסק בטהרה'', לספור ''7 ימים נקיים'', לטבול במקוה טהרה ורק אחר כך מותרת לבעלה.
כתמים מצויים אצל נשים מדי פעם. יש מקרים שהאשה טהורה ובטעות מחמירה על עצמה לאסור, ויש להפך, שהאשה טמאה ומקלה על עצמה להתיר.
מצאה כתם על ''עד בדיקה'' נקי ובדוק בבדיקה פנימית, הרי היא טמאה גם אם הכתם: קטן מאד ,ונמצא על בגד צבעוני, או בגד שרחבו קטן מ 6 ס''מ, או בגד שאינו מקבל טמאה, ואפילו לא היתה לה הרגשה פנימית.
קנחה עצמה מבחוץ, ולא הכניסה את עד הבדיקה פנימה, ומצאה עליו דם, דינה כרואה כתם.
מצאה מספר טיפות דם על בגדה, ואין בכל טפה גדל של יותר מעיגול בקוטר 2 ס''מ, (כגריס ועוד), אפילו אם נצרף את כל הטיפות יחד ושטחן הכולל גדול מעיגול בקוטר 2 ס''מ, הרי היא טהורה.
לדין טומאת כתם, אין הבדל אם דם הכתם עב וסמיך או דליל וספוג בבגד.
כשבודקת את עד הבדיקה להבחין אם יש עליו מראה טמא או לא, טוב יותר שתעשה זאת לאור היום, כיון שמנורת פלורסנט מלבינה את הצבע, ואילו מנורה הצהובה הרגילה מאדימה את הצבע.
ראתה כתם, ומסתפקת אם הוא טהור או טמא, ולפני שהלכה לשאל חכם אבד הבגד או כבס בטעות, הרי היא טהורה מחמת הספק.
טוב להמנע מלקנח בניר טואלט בצבע אדם או ורד, כדי שלא תמצא בבדיקות שעושה מראה בצבע שבא מהנייר.
אשה שרגילה לראות כתמים, תלבש בגדים צבעוניים,
אשה שנבדקה אצל רופאה על-ידי הכנסת אצבע או מכשיר, ובדקה עצמה מיד, ומצאה שהיא נקיה, הרי היא טהורה לבעלה. וטוב אחרי בדיקות מסוג זה לשאל חכם.