דקים מאד כו'. כן כתב הט"ז. ואע"פ שסיים דאף שאין דקין כל כך אסור משום טרחא שאינה צריכה, היינו בבוקע מעצים הראוים להסקה בלא ביקוע דבהכי מיירי כמבואר בדבריו, אבל המבקע מקורה, כיון שהותר לו הביקוע אין לנו לחייבו שידקדק שלא יבקע רק עצים גדולים קצת הראויין להסקה בלא ביקוע, אלא מבקע כדרכו, ואף אם מבקע מהקורה עצים דקים אין בכך כלום, כל שאינו מבקע ממנה עצים דקים מאד בענין שיש חיוב חטאת על בקיעתן בשבת, והמחמיר עליו הראייה:

ביו"ט ב' של ראש השנה כו'. הנה הטור אוסר גם בזה והעתיקו האחרונים דבריו. וכבר הקשה עליו הב"י, ותירצו האחרונים. אבל על מה שהקשה הב"י על הטור לאסור ביו"ט ב' של ראש השנה דא"כ אף בו ביום ליתסר לא תירצו כלום. ובים של שלמה ובדרכי משה ובפרי חדש תירצו דקיי"ל בסי' תק"ג דקדושה אחת הן להחמיר אבל לא להקל. והנה אנן לא קיי"ל כסברא זו, שהרי בסי' תי"ו פסק השו"ע וכל האחרונים כהרמב"ם והרשב"א ומגיד משנה דאפילו להקל הן קדושה אחת עיין שם בבית יוסף. ומסי' תק"ג לא קשה מידי כמו שכתב שם המג"א. ואדרבה לפי תירוצו שם משמע שהכל מודים לרמב"ם ורשב"א דהיכא דאיכא לומר ממה נפשך אף להקל הן קדושה אחת, א"כ בנידון דידן כיון דשייך לומר ממה נפשך אמרינן קדושה אחת אפילו להקל. וכיון שבנידון דידן הרב בית יוסף ורמ"א הסכימו להתיר בפשיטות, וכתב הב"י שכן דעת רוב הפוסקים, וגם האחרונים זולת רש"ל וב"ח לא החליטו לאיסור בזה, אלא שהט"ז כתב ראוי לצאת לכל הדיעות, וגם כל האחרונים בסי' תי"ו לא חלקו על הרמב"ם ורשב"א ומגיד משנה ושו"ע, פשיטא דהכי נקטינן, ובפרט באיסור דרבנן דקיי"ל הלך אחר המיקל. ועוד בלאו הכי אין לנו לאסור בב' ימים טובים של ראש השנה משום הכנה, דהרי קיי"ל כסברת הרמב"ן והר"ן שכל המותר ביומו אין בו משום הכנה משום דלעצמו הכין, דלא כרש"ל סי' ג' שחלק על זה, כמו שכתב המג"א בסי' תקי"ג ס"ק ח' ע"ש. וא"כ בנידון דידן כיון שביו"ט א' ראויין הפתילות והלפידין הרי יום א' לעצמו הכין (ואפילו נכבה כשהאיר היום דשוב אין צריך לנר, מכל מקום ראוי לסמוך לחשכה בו ביום כמ"ש בסי' תקי"ד עיין שם בב"י ובמג"א ס"ק י"ד). וכן כתב בהדיא בים של שלמה שם דלדעת הר"ן הנ"ל הדבר ברור דשרי, וסמ"ג וספר התרומה ורא"ש שאוסרים אזלי לטעמייהו דלא סבירא להו כסברת ר"ן אלא כשינוייא קמא בתוס' דף ד' ע"א ד"ה אלא כו', כמבואר בים של שלמה עיין שם היטב ודו"ק: