הלכות ברכת המזון-קפט - נוסח ברכה רביעית ודיניה ובו ח' סעיפים:א
ברכה רביעית פותחת בברוך שאינה כסמוכה לחברתה לפי שאינה מכלל ברכת המזון אלא אח"כ ניתוספה כשנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ברכת הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה וקבעוה בברכת המזון שכולה הודאה וסמכוה אצל בונה ירושלים לפי שכשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתידה לחזור עד שיבא בן דוד.
וצריך לומר בה ג' מלכיות אחת שלה ושתים בשביל ברכת הארץ ובונה ירושלים שלא הזכיר בהן מלכות ואע"פ שהן סמוכות לברכת הזן שיש בה מלכות מכל מקום כיון שהזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים אין דרך ארץ שלא יזכיר ג"כ מלכות שמים בה אלא שלא רצו להזכיר מלכות שמים אצל מלכות בית דוד לכך תקנו להזכיר כנגדה מלכות בהטוב והמטיב ואגב שתיקנו מלכות כנגד בונה ירושלים תיקנו גם כן כנגד ברכת הארץ ואלו הן ג' מלכות מלך העולם אבינו מלכנו המלך הטוב.
ובמדרש אמרו שצריך לומר בה ג' הטבות וג' גמולות ואלו הן ג' הטבות הטוב א' והמטיב ב' הוא הטיב מטיב יטיב לנו ג' שהן נחשבין כאחת זה מנהג העולם ויש שהיו נוהגים לומר הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא יטיב לנו כדרך שאומרים השלש גמולות שהן הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו:
ב
אע"פ שהיא ברכה ארוכה אינה חותמת בברוך מפני שמתחלה תיקנוה במטבע קצר בא"י אמ"ה הטוב והמטיב בלבד ואח"כ הוסיפו בה כל הדברים הללו:
ג
אין לומר אל שבכל יום ויום אלא אל בכל יום ויותר נכון שלא לומר כלל מלת אל שהרי כבר אמר האל אבינו ועוד שאם בא ליחס הטבה לשם אל היה לו לומר המלך האל הטוב והמטיב:
ד
כשיש נכרי בבית נוהגים לומר כולנו יחד בני ברית להוציא הנכרי מכלל הברכה שאסור לברך הנכרים שנאמר ולא תחנם ויותר נכון לומר בני ברית כולנו יחד שלא יהיה בכלל הברכה אפילו רגע כשאומר כולנו יחד קודם שמסיים בני ברית.
ונשים ועבדים בני ברית הם כמ"ש טפכם נשיכם וגו' לעברך בברית וגו'.
(וכן המומר בכלל בני ברית הוא שאע"פ שחטא ישראל הוא ולכן כשמומר בבית אין לומר כולנו יחד בני ברית כדי להוציאו מכלל הברכה):
ה
בברכת (המזון) בעל הבית מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן משא"כ בברכת עושה שלום במרומיו שהוא שבח של הקב"ה וכל ישראל מצווין אומר ואמרו אמן (ואף אם מברך לעצמו אומר כן להמלאכים השומרים אותו):
ו
כל המברך את ישראל מצוה לענות אחריו אמן ולכן יש לענות אמן אחר הרחמן.
ויאמר מאת ה' כלשון הפסוק ישא ברכה מאת ה' וגו':
ז
נוהגים לומר בשבת ויום טוב וראש חודש מגדול כמו שכתוב בשמואל ובחול מגדיל כמו שכתוב בתהלים וסימן חדש ושבת קרא מקרא ר"ל כמ"ש בנביאים.
ויש מפקפקים במה שאומרים הרחמן בכמה גוונים שהוא הפסק בין ברכת המזון לשתיית הכוס ויש מיישבין שכיון שנהגו בהם נעשו כאלו הם מטופס הברכה ואינם חשובים הפסק:
ח
בבית האבל מוסיפים בברכה רביעית מעין המאורע כל שבעה כמ"ש בי"ד סי' שע"ט בין האבל עצמו שמברך בין אחרים שאוכלים עמו ומברכים בזימון ואין חוששין בבית האבל לומר ג' הטבות וג' גמולות שאינן נזכרים בתלמוד אלא כשמגיע להמלך הטוב אומרים החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום הרחמן וכו':