הלכות סוכה-סימן תרלב - דברים הפוסלים בסכך, ובו ד' סעיפיםא.
סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים אבל פחות מארבעה כשרה ומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות אבל פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה דהיינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל ודבר זה הלכה למשה מסיני הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות כשרה ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים במה דברים אמורים בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול שבעה טפחים על שבעה טפחים אבל בסוכה קטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור:
ב.
אויר בין בגדולה בין בקטנה שוים דבין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה ומצטרף להשלים הסוכה ואין ישנים תחתיו. ודוקא שהולך על פני כל הסוכה (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק א') או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו אבל בלאו הכי מותר דהא אין סוכה שאין בה נקבים נקבים (ר''ן סוף פרק קמא). והא דסכך פסול פוסל בארבעה ואויר בשלשה היינו דוקא שהפסיק הסוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום אחד אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום אחד המקום ההוא כשר ואף שמבחוץ אם מחובר לו מן הצדדים (טור):
ג.
סכך פסול פחות מארבעה ואויר אצלו פחות משלשה אין מצטרפים לפסול הילכך אם אויר שלשה במקום אחד אפילו מיעטו בסכך פסול כשר והני מילי בסוכה גדולה אבל בקטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה אם יש בין שניהם שלשה טפחים מצטרפים לפסול:
ד.
אם יש סכך פסול שני טפחים ועוד סכך פסול שני טפחים ואויר פחות משלשה מפסיק ביניהם יש להסתפק אם שני הפסולים מצטרפים לפסול הסוכה:
{א} סכך פסול - עיין לעיל בסימן תרכ"ט מהו נקרא סכך פסול:
{ב} באמצע בד' טפחים - היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות:
{ג} ומותר לישן תחתיו - ויש פוסקים שסוברין דאף דפחות מד"ט הסוכה כשרה מ"מ תחת אותו המקום אסור לישן ולאכול אא"כ אותו המקום הוא פחות מג"ט לכן יש להחמיר לכתחלה:
{ד} כאלו הכותל נעקם וכו' - משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן ד"ע בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה:
{ה} הסכך הפסול וכו' - ואם הסכך למעלה אינו מונח בשוה אלא עקום כגגין שלנו אע"פ שיש בשיפוע ד"א אינו פוסל אא"כ יש במשכו ד"א. ואם הוא עקום למעלה ולמטה בסמוך לו יש קורה ועם הקורה יהיה ד"א אע"פ שאינו נמשך הקורה ממנו ג"ט כיון דבגובה רחוק ממנו ג"ט אין מצטרפין:
{ו} ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן וכו' - ר"ל דאף דהסוכה כולה כשרה היא מ"מ אותו המקום כיון שהוא ד"ט הוא מקום חשוב לעצמו ואין מתבטל לגבי הסוכה:
{ז} שיש בו ארבעה טפחים - ואפשר אפילו אם בפנים הסוכה אין בו כ"א ג"ט וטפח אחד בולט לצד חוץ אפ"ה אסור לישב תחתיו:
{ח} שאין בה אלא ז' על ז' - אינו מדוקדק דאפילו הסוכה מחזקת ט' ומחצה ויש בה סכך פסול ג"ט פוסלת כל הסוכה כיון דכי שקלת ליה לפסול ליכא הכשר סוכה [מ"א] ועיין בא"ר:
{ט} כשרה וישנים תחתיו - דכיון שהוא דבר מועט חשיב כמאן דליתא [ט"ז]:
{י} ואין ישנים תחתיו - הא דחמיר אויר מסכך פסול בסוכה קטנה לענין ישנים תחתיו וכן לענין סוכה גדולה פוסל אויר בג"ט וסכך פסול בארבעה טפחים כתב הט"ז הטעם שבאויר נראה לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנראה בסכך פסול:
{יא} ודוקא שהולך וכו' - קאי אפחות מג"ט ולענין ג"ט מבאר לקמיה:
{יב} ראשו ורובו - בר"ן איתא ראשו או רובו וכן משמע בריטב"א עי"ש:
{יג} שהפסיק הסוכה לשתים - ר"ל שהסוכה היה לה ג' דפנות וסכך הפסול או האויר הולך ע"פ ארכה ולכן פוסלת כל הסוכה דליכא בכל צד אלא דופן ומחצה:
{יד} אבל אם נשאר וכו' - ר"ל שהפסול או האויר לרחבה ונשאר שיעור סוכה במקום אחד לצד דופן האמצעי של הסוכה:
{טו} המקום ההוא כשר - דהא יש לו ג' דפנות אבל חלק החצון שמעבר השני פסול דהא אין לה כ"א שתי דפנות ואם יש פחות מד"א מדופן האמצעי עד סופו של הסכך פסול אך חלק החצון כשר דאמרינן דופן עקומה עד שם אבל אם אויר מפסיק פסול חלק החיצון דהא באויר ליכא למימר דופן עקומה:
{טז} ואף שמבחוץ - ר"ל פעמים אף חלק החצון שמבחוץ ג"כ כשר בין בסכך פסול ובין באויר כגון שמחובר מן הצדדין אז מצטרף הפנימי והחצון להכשר סוכה דהיינו אפילו אין בפנימי לבד שיעור הכשר סוכה [מ"א בשם הפוסקים] ומ"מ אותו חלק של אויר או סכך פסול אין לישב תחתיו לכ"ע ובספר בכורי יעקב מפקפק על זה שכתבנו דמצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה עי"ש:
{יז} סכך פסול פחות מארבעה ואויר אצלו וכו' - ר"ל אפילו היה הסכך באמצע ע"פ כל ארכו אפ"ה אין מצטרף אצלו האויר לפסול הסוכה משום דלא שוי שיעורייהו להדדי ודינם כנ"ל בסעיפין הקודמין במקום סכך פסול כיון דאין בו ד' טפחים מותר לישן תחתיו ובמקום האויר אף דאין בו ג"ט אין ישנים תחתיו כנ"ל בס"ב:
{יח} אבל בקטנה וכו' - דשם שוו שיעורייהו להדדי דגם סכך פסול דינו שם בשלשה טפחים לפסלו כנ"ל בסוף ס"א הלכך מצטרפים תרווייהו לפסלו כשיש בין שניהם ג"ט:
{יט} יש להסתפק וכו' - ולכן אם אפשר לתקן יתקן ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך דספק ברכות להקל:
{כ} מצטרפים - מיהו אם אין בפסולים ד' לא אמרינן שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר [טור]:
הכותל נעקם וכו' - וכו'. עיין מ"ב מש"כ משמע מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות וכו'. ועפ"ז פסק בת' פנים מאירות סי' ס"א בעושין סכך תחת הגג ע"י שמגלין קצת מהגג המכוסה ברעפים או שינדלי"ן והדפנות אינן נוגעין למעלה עד הסכך שצריך שיגלה מן הגג כ"כ עד שלא ישאר מכוסה ד"ט [כצ"ל] תוך חלל הדפנות דדופן עקומה לא שייך כיון דאין הדפנות מגיעות לשם ובהפסק אויר לא שייך דופן עקומה וצריך ליזהר בזה כי מצוי הוא. וכן פוסל שם מי שעושה סוכתו בחוץ ומצרף כותלים הבנויין תחת הגג של שינדלי"ן ואין הכותלים מגיעים להגג אפילו פחות מג"ט והגג בולט ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה:
כל זמן שיש בו ארבעה טפחים - ואם הניח נסר רחב ד' טפחים אפומא דמטללתא אע"פ שלא הכניס לסוכה אלא ג"ט פסולה דהו"ל כפסל היוצא מן הסוכה דנידון כסוכה [גמרא דף י"ד ע"ב] ועיין במ"א בשם המאור דמיירי בסוכה קטנה וכאשר ננכה אלו הארבעה טפחים מהן לא ישאר הכשר סוכה:
אויר וכו' - בין מן הצד בג"ט פסולה. שהרי אין כאן דופן לסוכה דבזה לא שייך לומר דופן עקומה כיון שאין כאן אלא אויר:
בפחות מג' כשרה ומצטרף וכו' - דאמרינן לבוד והוי כסתום:
ואין ישנים תחתיו - ה"ה אכילה ונקט שינה בכל מקום משום דבזה אסור אפילו עראי משא"כ באכילה [אחרונים]. ודין זה הוא ג"כ בין אם הוא באמצע או מן הצד ומשמע בגמרא דהא דאמרינן אין ישנים תחתיו הוא מדאורייתא דקמקשה הגמרא שם ומי איכא מידי דאיצטרופי מצטרף והוא עצמו אינו כשר ומשני שם עי"ש:
הלכך אם אויר שלשה במקום אחד אפילו מיעטו וכו' - וה"ה לסכך פסול בארבעה טפחים בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים ובין באויר [שיטת ריב"ב]: