{א} מסירים זבובים וכו' - ר"ל ביד או במגרדת של עץ שאינו מוכרח שיתלש שער עי"ז משא"כ בשל ברזל וכדלקמיה:

{ב} שהן עושין חבורה - ר"ל שלפעמים נעשה חבורה עי"ז כיון שהוא אינו מתכוין לזה:

{ג} במגרדת - היינו של ברזל שבודאי יתלש שער עי"ז ואף שאינו מכוין לזה וגם לא ניחא ליה בתלישת השער קי"ל דהיכא דהוי פסיק רישא אף דלא ניחא ליה אסור וכנ"ל בסימן ש"כ סעיף י"ח:

{ד} אין מילדין וכו' - דהיינו למשוך הולד מן הרחם דאיכא טרחא יתירא:

{ה} ונופח לו בחוטמו - שנחיריו סתומין לו ברירין:

{ו} עליו - על הולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו [גמרא]:

{ז} ברחמה - כדי שיכאוב לה ותזכור צער לידה ותרחם עליו [שם]:

{ח} הטמאה אסור - שאינה מקרבתו לעולם אחר שריחקתו [שם]:

{ט} אם אדם מצווה וכו' - עיין לעיל בסימן תצ"ה סקי"ד במ"ב:

מסירים זבובים וכו' - מקור דין זה נובע מהמשנה דף כ"ג מקרדין וכו' והנה בשיטה מקובצת מצאתי דבר חדש דמשנה זו אתיא רק אליבא דר"ע דנפש אפילו של בהמה במשמע משא"כ לר"י הגלילי אין לטרוח בשביל בהמה והנה הרמב"ם והטוש"ע ע"כ דלא ס"ל ד"ז שהרי הרמב"ם בפ"א מהלכות יו"ט וכן הטוש"ע לעיל בסימן תקי"ב פסקו בהדיא כר' יוסי הגלילי ואפ"ה פסקו כאן להיתר ונראה דהטעם הוא משום דהוי צער בע"ח ע"י זבובים הנושכים אותם וגם מן הגמרא מוכח דלא כהשמק"ו הנ"ל דא"כ למה להגמרא לדחוק טעם האוסרים בקרצוף גזירה אטו קירוד [דבאמת זהו דוחק דגם קירוד אינו אסור לר"י כ"א מדרבנן לפי מה שכתבו התוספות ביומא דף ל"ד דדבר שא"מ לר"י הוא רק דרבנן] לימא דס"ל כר"י הגלילי:

מפני שמשרת שער - בשיטה מקובצת איתא דגם בודאי יעשה חבורה עי"ז וכ"מ בפסקי תוספות: