לזקני ישראל וכו' . שיעמדו הם במקום כולם : לפני האלהים . לפני הארון אשר הביאו לשכם לכרות לפניו הברית , וכמו שאמר בסוף הענין :

ועוד זכר אח''ז שכבר אסף יהושע כל שבטי ישראל שכמה והביאם שם בברית ה' כשקיימו וקבלו עליהם שנית לעבוד את ה' והנה עשו זה יהושע להוסיף להם אזהרה שלא יעבדו אלהים אחרים כי נגלה לו מצד הנבואה כי סופן ללקות בזה והנה יוסיף זה להם החזקה מהמשך אחר העון הזה כי הם בעצמם קבלו עליהם זה לפני האלהים ולולי זה לא היה צריך לזה כי במה שנקשרו ישראל במעמ' הר סיני נקשרו אלו הבאים אחריהם :

בעבר הנהר וכו' . הזכיר החסדים שעשה עמהם , ואמר הלא מעולם ישבו אבותיכם בעבר הנהר , ומאד נשתקעו באמונות כוזבות , כאנשי הארץ ההיא : תרח אבי וכו' . רצה לומר , הלא תרח היה אבי אברהם ואבי נחור , ושניהם , האב ונחור בנו , עבדו עבודה זרה :

והנה זכר להם זה הנביא מה שאמר שהפליא חסדו השם יתעלה לנו והוא כי מתחלה היו כל אבותינו עובדי ע''ג והיה מושב' בעבר הנהר והש''י לקח משם אברהם אבינו והביאו לארץ כנען להיות הארץ ההיא נבחרת כדי שיהיה זרעו יותר שלם :

וארב את זרעו . חסר ה''א , כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו , עד שלא נתתי לו זרע :

ואקח . בחסדי נטיתי לבו מדרך אביו ואחיו , ואקח אותו מביניהם , שלא יהיה נמשך אחר דעתם הכוזב : ואולך אותו וכו' . על כי היא ארץ קדושה וראוי להשראת שכינה : וארבה . רצה לומר , אף שהרביתי זרעו מישמעאל , כמו שכתוב ( שם כא יג ) וגם את בן האמה וכו' כי זרעך הוא , והוא הלא רק עליו שאל , כמו שכתוב ( בראשית יז יח ) לו ישמעאל יחיה לפניך , מכל מקום עוד נתתי לו את יצחק , כאשר הבטחתיו :

והנה זכר כי הוליך אותו בכל ארץ כנען כי המקומות רבי' מהנה היו ובכלם באה אליו הנבואה להורות על שלמות הארץ ההיא למי שהיה מוכן אל השלמות :

את יעקב ואת עשו . כי לטובה יחשב ליעקב שהיה עם עשו בכרס אחד , כי הוא שאב כל הזוהמא , ויעקב יצא נקי : ואתן לעשו וכו' . רצה לומר , מיד נתתי לו חלקו ושלא ישתעבד במצרים להיות נחשב מזרע יצחק להתקיים בו ( בראשית טו ) כי גר יהיה זרעך וכו' ודור רביעי ישובו הנה : ויעקב וכו' . להיות הם נחשבים לזרע , ועליהם יאמר כי גר יהיה זרעך , ובהם יתקיים ודור רביעי ישובו הנה :

והנה זכר שנתן לו את יצחק ולא הזכיר שאר הבנים כי ביצחק לבדו יקרא לו זרע ואולם ביצחק זכר שנתן לו את יעקב ואת עשו ולא נמנע מלהזכיר עשו לפי שהיה לו צורך להזכיר כי נתן לו את הר שעיר לירושה ונמנעו ישראל מלהלחם עמם עליה כמו שנזכר בתורה ואולם מבני אברהם לא היה אחד שהזהרתנו התורה מלהלחם עמם , וזכר שיעקב ובניו ירדו מצרים והוציאם משם הש''י ע''י משה ואהרן כאשר הרבה להכות את מצרים ואחר זה רבו עליהם ורדפו אחריהם המצרים בחיל גדול וברכב ובפרשים והשיגו אותם חונים על הים עד שלא יכלו לברוח מהם והפליא השם ית' חסדו עמהם ושם ענן חשוך מאוד בין ישראל ובין מצרים וסבב שטבעו המצרים בים באופן שנזכר בתורה והנה עיני קצת הדור ההוא רואו' בזמן ההוא אלו האותות והמופתים אשר עשה הש''י במצרים ואחר זה ישבו במדבר ימים רבים בסבת המרגלים ואחר זה הביא אותם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן והיא ארץ סיחון ועוג שני מלכי האמרי ויירשו ישראל ארצם מצד העזר האלהי לא בחרבם ולא בקשתם ואחר זה השתדל בלק בן צפור להלחם בישראל כשקרא לבלעם בן בעור לקלל אותם ולא אבה הש''י לשמוע אל בלעם ויברך ברוך אותם והצילם השם ית' ממנו כמו שנזכר בתורה , ואח''ז עברתם את הירדן ובאת' אל יריחו וירשתם אותה ואחר זה נלחמו בהם בעלי יריחו והם מלכי האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי שנלחמו עם ישראל כמו שנזכר בזה הספר וזה ממה שיור' שכל אחד מהמלכי' ההם היה לו חלק מה ביריחו כמו שזכרו רז''ל :

ואגוף . על ידי משה ואהרן : כאשר עשיתי . רצה לומר , כאשר ידוע לכם מה עשיתי בקרבו :

ואגוף . ענין הכאה , וכן ( שמות כא כב ) ונגפו אשה הרה :

ויבא עליו את הים . על כל יחיד ויחיד שבהם , שאם היה היחיד בורח שלא ליכנס בים , גל של ים רודף אחריו וקולטו :

וישם מאפל . כמו שכתוב ( שמות יד כ ) ויהי הענן והחשך : ויבא וכו' . ובזה הביא עליו את הים , כי אם לא היה האופל , היה אם כן רואה אשר ישראל הולכים בים ביבשה , ולא היה אם כן רודף אחריהם , בראות הנס ההוא , ולא היה אם כן נטבע במי הים , אבל לפי שהלך בחושך , לא ידע מכל זה , ובאו אחריהם בים מבלי דעת כי ים הוא , ובבואו נטבע בו :

מאפל . מלשון אופל וחושך :

וילחם בישראל . חוזר ומפרש שהמלחמה היתה במה ששלח אחר בלעם לקללם להלחם עמהם בפה :

לשמוע לבלעם . להספיק בידו לקלל כפי מחשבתו : ויברך . ועוד ברך אותם בברכה : מידו . מיד בלק , שערך מלחמה בפיו של בלעם :

אביתי . ענין רצון , כמו ( דברים כה ז ) לא אבה יבמי :

וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפרזי וגו' . כל שבעה העובדי כוכבים נזכרין כאן , לפי שיריחו עומדת על הספר , והיתה נגרה ומנעולה של ארץ ישראל , נקבצו לתוכה מכל שבעה האומות גבורי החיל :

בעלי יריחו . וחוזר ומפרש האמורי וכו' , כי כל מלכי הגוים ההם היו אדונים ביריחו , כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( תנחומא משפטים יז ) שכל אחד היה לו חלק מה ביריחו לגודל חביבותה , וכולם נתקבצו להלחם בישראל , ונפלו בידם :

בעלי יריחו . אדוני יריחו , כמו ( שמות כב יד ) אם בעליו עמו :

את הצרעה . היא הטילה בהם ארס ולא יכלו להלחם , וכאלו היא גרשה אותם , וחוזר ומפרש את שני מלכי האמורי סיחון ועוג : לא בחרבך . כי בדרך הטבע לא היית יכול לעמוד כנגדם :

הצרעה . אמרו רבותינו זכרונם לברכה ( סוטה לו א ) שהוא מין שרץ עוף , שהטילה בהם ארס :

והנה שלחתי לכם הצרע' ר''ל שחדש להם נזקין הוזקו בהן זולת חרב המלחמה :

אתם אוכלים . את פריהם :

ועתה . הואיל והרבה להיטיב עמכם : והסירו וכו' . רצונו לומר הסירו מהלב , מכל וכל , מחשבת עבודה זרה : ובמצרים . כי רבים מהם עבדו במצרים עבודה זרה , כמו שכתוב ( יחזקאל כ ח ) ואת גלולי מצרים לא עזבו :

ואחר שזכר כל הטובות שחנן השם יתברך את ישראל צוה אותם לירא את ה' ולעבוד אותו ולהסיר את אלהי הנכר מקרבם :

בחרו לכם וכו' . חשב כאשר יבחרו מי , אז יביא טענות למאס אותם : ואנכי וכו' . ולא נהיה נמשכים אחריכם :

ולפי שידע מתכונתם אז שלא לעבוד ע''ג עם מה שמשך לבם אל זה בדברים אלו אמר להם שאם רע בעיניהם לעבוד את ה' ובחרו להם אלהי אבותיהם אשר מעבר הנהר שהרחיקם הש''י מזה בכל עז ולזה לקח את אברהם משם והוליכו את ארץ כנען שלא לעבד אלהי האמרי אשר הביאם השם יתברך לשב' בארצם כשהורישום את ארצם והנה אמונותיה' הכוזבות ומנהגותיה' הפחותים היו סבה שהקיאה הארץ אותם כמו שנזכר בתורה כי ברשע' הגוים ההם ה' מורישם מפניהם וזה היה ג''כ סבה להרחיק ישראל מאלהיהם לעבדם והודיעם גם כן יהושע עם זה שאם יבחרו לעבוד אלהים אחרים שלא יסכים עמהם אך הוא וביתו יעבדו את ה' כדי להרחיקם עוד מלבחור בע''ג , והנה היה ההשתדלות באלו כדי שיקבלו עוד הדור ההוא לפני האלהים שלא לעבוד ע''ג כי זה היה ראוי שירחיקם יותר מהמשך אחר ע''ג אחרי מות יהושע ועכ''ז לא נשמרו מזה כמו שנזכר בראש ספר שופטים :

ויען העם וגו' . וענה העם כי חלילה להם מעבוד אלהים אחרים עם ראותם הטובות והנפלאות שחננם הש''י :

גם אנחנו . כמו אתה וביתך :

אלהים קדושים . ברוב מקומות נקרא כל לשון רבנות לשון רבים , כמו ( בראשית מב ל ) : אדני הארץ ; ( שם לט כ ) : אדני יוסף ; ( שמות כב יד ) : אם בעליו עמו ; ( שמואל ב ז כג ) : אשר הלכו אלהים לפדות , לפי שהשם הזה שם שררה הוא :

לא תוכלו . כוונת יהושע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב , ולקשרם במוסרי הברית , אומר דבריו להטעותם , שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם , ולדעת מה ישיבו : אלהים קדושים . קדוש בכל מיני קדושות , ומאד קשה להיות נזהר בעבודתו : אל קנוא הוא . נוקם הוא מעוברי רצונו , ולא ישא הפשעים :

קנוא . מתנקם ליפרע : ישא . ענין כפרה ומחילה , כמו ( שמות לד ז ) נושא עון :

והנה להרחיקם עוד מעבוד ע''ג אמר להם כי אחר שיכנסו לעבודתו יתברך תקשה להם מאד עבודתו כי לא ישא לפשעיהם אם יסורו מאחריו לעבוד ע''ג אך יכלה אותם אחר אשר הטיב להם ולא אמר להם זה יהושע שיהיה הענין בבחירתם לסור מאחרי ה' כי כבר נקשרו בזה כל הדורות במעמד הר סיני אך אמר להם זה להוסיף להם הרחקה מעבוד ע''ג כמו שזכרנו שם שכבר היה יודע מטוב תכונת' בעת ההיא שהם לא יסכימו בשום פנים לעבוד זולתי הש''י ואחר זה אמר להם יהושע שהם עדים בהם כי הם בחרו לעבוד את ה' להרחיקם יותר במה שאחר זה מעבוד ע''ג :

כי תעזבו . וכאשר תעזבו אותו ישוב להרע לכם ולכלות אתכם : אחרי אשר היטיב לכם . רצה לומר , ותהיה אם כן הרעה כפולה , כי האדם הרגיל בטובה , כפול צערו ממי שלא ראה בטובה מעולם :

לא . רצה לומר , לא נעזוב אותו , כי את ה' נעבוד כל הימים , ונהיה נזהרים בעבודתו :

עדים אתם בכם . ראה יהושע שעתידין לערער בימי יחזקאל ולומר ( יחזקאל כ לב ) נהיה כגוים , לפיכך הכביד עליהם עכשיו , ולכך הושב להם בימי יחזקאל , ( שם פסוקים לב לג ) : והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגו' , חי אני אם לא ביד חזקה וגו' , כבר קבלתם עליכם בימי יהושע , ולא תאמרו מה שקבלנו עלינו בימי משה , כדי ליכנס לארץ עשינו , הרי בימי יהושע כבר נכנסתם וקבלתם :

עדים אתם בכם . אתם היו עדים בעצמיכם שבחרתם לעבוד את ה' : ויאמרו עדים . רצה לומר , נהיה עדים בעצמינו :

ועתה הסירו . הם לא הניחו ליהושע לגמור את דבריו והשיבו : עדים , ואחר זה חזר יהושע לגמור דבריו , ואמר : ועתה הסירו מלב , מכל וכל , מחשבות עבודה זרה :

ואמר להם שיסירו את אלהי הנכר אשר בקרבם ויטו לבבם אל ה' אלהי ישראל והוא אמר להם זה שאם נפתה לבם בסתר מאחת העבודות האלו אשר לאנשי הארץ יסירו מלבם הדעות הנפסדות בהם והם לא הודו שיצטרכו לזה אך השיבו כי הם יעבדו את ה' אלהי ישראל וישמעו בקולו :

ויאמרו העם . חזרו העם לגמור דבריהם , שאמרו : נהיה עדים בעצמינו אשר קבלנו לעבוד ה' ולשמוע בקולו :

וישם לו חק ומשפט בשכם . סידר להם שם החוקים שבתורה , וקבלו עליהם :

ויכרת וכו' . לקבל עבודת ה' מאהבה : וישם לו . סדר לישראל חוקי התורה ומשפטיה :

ויכרת יהושע ברית לעם . על זה להיותם עובדים את ה' ולהשאי' זכר לזה המעשה למען יבושו ישראל אם יסורו מאחרי ה' כתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת האלהים והקים אבן גדולה תחת האלה אשר במקדש ה' להיות לזכר ולעדות על זה המעשה כמו שעשו יעקב ולבן במעשה הגל והמצבה להיות לעד ביניהם על ברית' את ה' :

ויכתב יהושע וגו' . תרגם יונתן : וכתב יהושע ית פתגמיא האלין ואצנעינון בספר אורייתא דה' , ובמסכת מכות ( יא א ) נחלקו אמוראים , חד אמר אלו שמונה פסוקים ( דברים לד ה-יב ) מן 'וימת משה' עד 'לעיני כל ישראל' , שהרי ספר תורה חסר , והשלימו , וחד אמר פרשה זו של ערי מקלט כתב בספרו כמו שהיו כתובים בספר התורה : תחת האלה . תחות אלתא , היא מזוזת הפתח , כמו שנאמר ( מלכים א ו לא ) : האיל מזוזת חמישית ; ומדה אחת לאילם . ויש אומרים זו האלה אשר עם שכם , שכתוב ביעקב ( בראשית לה ד ) : ויטמון אותם יעקב תחת האלה : אשר במקדש ה' . כלפי שהביאו שם את הארון , כמה שנאמר למעלה ( פסוק א ) : ויתיצבו לפני האלהים :

את הדברים האלה . אשר דבר עם ישראל בשכם : בספר וכו' . ותרגם יונתן : ואצנעינון בספר אורייתא דה' , רצה לומר , נתנה במקום שמונח בה התורה : במקדש ה' . היא שכם , ולשעתו קראו מקדש , לפי שהיה שם הארון :

האלה . הוא שם אילן מה :

האבן הזאת תהיה בנו לעדה וגו' . הא אבנא הדא תהי לנא כתרין לוחי אבן קיימא ארי יתה עבדנא לסהדו ארי פתגמיא דכתיבין עלה מעין כל פתגמיא דה' דמליל עמנא . וגם יש לפותרו כמשמעו , כי היא שמעה את הדברים אשר דברתי לכם בשליחותו של מקום :

כי היא שמעה . רצה לומר , במקום הזה נאמר , וכאלו שמעה היא : אמרי ה' . כי כל הדברים האלה בנבואה נאמרו , ולא מלבו :

לעדה . לשון עד בלשון נקבה :

בתמנת סרח . כך שמה . ובמקום אחר ( שופטים ב ט ) הוא קורא אותה : תמנת חרס , על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו ( של יהושע ) , לומר , זה הוא שהעמיד החמה , וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת. ויש אומרים , תמנת חרס שמה , ולמה נקרא שמה תמנת סרח , על שם שפירותיה מסריחין מרוב שמנן : להר געש . מלמד שרעש עליהם ההר להורגם לפי שלא הספידוהו כראוי :

אחר זה זכר שכבר מת יהושע בן מאה ועשר שנים וקברו אותו בגבול נחלתו :

האריכו ימים . ימים האריכו , שנים לא האריכו , שנענשו :

אשר האריכו ימים . עד כלות עשרים ושמונה שנה מיום שעמד יהושע , כך כתוב בסדר עולם ( סי' יב ) ואשר ידעו וכו' . רצה לומר , בימי הזקנים האלה עבדו את ה' אשר ידעו מעשה ה' , כי בעיניהם ראו , ובזה היו מישרים את לבות ישראל לאביהם שבשמים :

וזכר עוד שכבר עבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה ה' אשר עשה לישראל והם יוצאי מצרים כי זולת' לא ידעו את כל המעש' וזכר אחר זה כי עצמות יוסף קברו במקום ההוא שהיה לבניו לנחלה וכי אלעזר בן אהרן מת וקברו אותו בגבע' פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים ואם יאמר אומר איך היתה לפנחס אם לא היתה לאלעזר אמרנו לו כי תכף שמת אלעזר היה יורשו פנחס לפי שרשי התורה ולזה כשנקבר נקבר בגבעת פנחס בנו ואולם רבותינו ז''ל אמרו בפרק יש נוחלין כי פנחס ירשה מאשתו וזה דרך דרש ואמנם הפשט הוא לפי מה שכתבנו . ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם אלו . הא' הוא לפרסם עוצם השגחת הש''י לישראל ושכבר קיים מה שנשבע לאבותינו ולזרעם שיתן להם את הארץ ולזה זכר מה שירשו מהארץ ע''י משה וע''י יהושע והמלכים הרבים אשר נפלו בידם . הב' הוא במדות הוא שראוי לכל אדם שלא יקצר מעשות מה שאפשר מהטוב בחייו הלא תראה כי יהושע מפני שלא יכול להשלים ירושת הארץ לישראל לא קצר לעשות מה שהיה אפשר לו מהטוב והוא הפלת הארץ בנחלה לשבטים כי בזה היה תועלת כי הוא היה נביא ולא תשלם זאת החלוקה בשלמות למי שאינו נביא כי על פי ה' היתה כמו שזכר עם שכבר נמשך מזה תועלת שאם חלקו הארץ הנכבשת לבד היו ישראל מתעצלים בירושת הנשאר מהארץ לדעתם שמה שיכבשו יגיע לכלל ישראל הנה לא יקום אחד מהשבטים אם לא יקומו כלם ואולי תהיה זאת העצלה סבה שלא תשלם להם ירושת הארץ אך כשידע כל שבט המגיע לו מזה יזדרז לכבוש הארץ ההיא לפי מה שאפשר ואם הוצרך אל העזר יבקש אותו מאח' השבטים או יותר והבטיחו שהוא יעזור אותו גם כן לכבוש חלקו כמו שמצאנו שעשה שבט יהודה ושבט שמעון לפי מה שנזכר בראש ספר שופטים . השלישי הוא בזכירה המגיע לשבט ושבט מהארץ להצילם מהקטט' והמריבה אם ברוב הימים יפול מחלוקת ביניהם בענין הארץ הנה מה שנזכר בזה המקום מהמגיע לחלק מהם ישמרם מהקטטה . הרביעי הוא להזכיר קיום מה שייעד השם יתברך לכלב באשר מלא אחרי ה' ולא הלך בעצת שאר המרגלים שהארץ אשר דרכה רגלו בה תהיה לו לנחלה ולבניו . החמשי הוא להודיע שכבר נתקיים ייעוד השם יתברך בשבט שמעון ולוי במה שאמר יעקב אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל כי כבר היו נחלותיהם מפוזרות כמו שזכרנו . הששי הוא להודיע שכבר קיימו ישראל מה שצוו בתורה להבדיל ערי המקלט ולתת ללוים ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתם והנה קבצנו שתי המצות יחד כי ידמה שערי הכהנים והלוים כלם קולטות והנה התבאר מן התורה כי המזבח היה קולט ההורג בשוגג ולזה הוצרך לומר בהורג במזיד מעם מזבחי תקחנו למות כמו שביארנו שם וידמה כי מפני שכלל ערי המקלט עם ערי הלוים הנשארות בזה המספר ואמר בסוף שהם ערים מ''ח ומגרשיהן שכבר הקישן זו לזו ולזה תהיינה כלם קולטות . השביעי והוא מה שלמדנו מהמזבח שבנו השבטים אשר מעבר הירדן כי כשירצה האדם דבר אפשר שיתחדש ממנו הפסד או נזק ראוי שיתחכם להסירו קודם בואו ולא ימנעהו מזה ראותו שלא יתכן הגעת ההפסד או הנזק ההוא כי אם לעתים רחוקים הלא תראה כי אלו השבטים כשראו כי בארך הזמן יהיה אפשר שיסבב היות הירדן מפסיק ביניהם ובין ארץ ישראל שישביתו בניהם מעבוד את ה' התחכמו להמציא דבר נשאר מורה שגם הם מעם ה' ולזה בנו שם המזבח ההוא שיהיה בתבנית מזבח ה' וקראו שמו כי עד הוא בינותינו כי ה' האלהים ויהושע כאשר ראה גם כן אפשרו' סור ישראל מאחרי ה' מצד מה שנשארו מן הגוים ההם שלא החרימום גם כן לפי מה שאפשר להצילם מזה והביאם מזה אל שיקבלו עליהם שנית את האלהים לעבדו ולאהבה אותו ושלא לסור מאחריו להרחיקם יותר מזה העון . השמיגי הוא שלמדנו מענין שלוח פנחס והנשיאים לשבטים שהיו מעבר לירדן לחקור אמתת הענין קודם עלותם עליהם לצבא והוא כי גם בענינים אשר יחשב שאין להמתין עליהם לעשותם כי אם תכף צריך להתישב ולחקור הענין הלא תראה כי לולא זאת החקירה היה נמשך מזה נזק רב בעלות בני ישראל לצבא על אחיהם והנה יחשב שאין להמתין על אלו הדברים שהם כנגד השם יתברך מפני הסבות שזכרו פנחס והנשיאים לשבטים האלו בזה המקום ולזה תמצא שלא המתין פנחס לקחת עצה ממשה רבינו בדבר זמרי אמרו רבותינו ז''ל כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ומזה המקום יותר הספק איך לא נמלכו ישראל בזה ביהושע שהיה נביא עם שהיה מהענינים הראויים לעשות לפי משפטי התורה בהטלת העונשים ראוי שיהיה המעשה בהם לפי דרכי התורה באופני החקירה המיוסד' בתורה לא שישאלו איך האמת בזה לנביא ואם באנו לבאר זה בזה המקום יארכו הדברים יותר מהראוי למה שאנחנו בו . התשיעי הוא מה שלמדנו שראוי לכל אדם שישתדל שיהיה נקבר בגבול משפחתו להשאיר שמו ולזה זכר בהקבר יהושע בגבול נחלתו והקבר יוסף בגבול נחלת בניו והקבר אלעזר בן אהרן בגבעת פנחס בנו ומזה המקום למדנו התועלת שהגיע מזה הצד ליוסף כשנחלקו בניו לשני שבטים וזה כי בזה היה רבוי בגורלות לבני רחל ויתכן יותר שיגיע מקום קבורתה בנחלה לאחד מהם וכבר נתבאר שכן היה לפי מה שנזכר בספר שמואל :

קברו בשכם . משכם גנבוהו , לשכם החזירוהו :

העלו בני ישראל . אף כי משה העלם ממצרים ( סוטה יג ב ) אבל לפי שמת במדבר ולא הספיק להביאם לשכם והביאום הם , לכך נקרא על שמם : ויהיו לבני יוסף לנחלה . שדות החלקה ההיא היו לבני יוסף לנחלה , ולזה קברו שם את יוסף אביהם . או יאמר שעצמות יוסף חשבו להם בני יוסף לנחלה טובה , כי מאד נהנו והוטב להם במה שנקבר באחוזתם :

בחלקת . ענין אחוזת שדה , כמו ( בראשית לב יט ) ויקן את חלקת השדה : קשיטה . מעה , והיא מטבע מה :

בגבעת פינחס בנו . מהיכן היה לו לפנחס חלק בארץ , שירש מאשתו :

אשר נתן לו . בני ישראל נתנו אותה לו במתנה , עם שלא נתן נחלה לשבט הלוי :

בגבעת . מלשון גבעה והר :