אסור מהתורה להדליק נורה חשמלית או גוף חימום חשמלי, מפני שבעת שמדליקים את הנורה - חוט הלהט בוער, ובעת שמדליקים את גוף החימום הוא מתלהט ובוער, והרי זו הבערה שאסרה התורה. ואף שבעבר לא היו רגילים להשתמש בהבערת ברזל לשם אור או חום, מכל מקום מצינו שכאשר היתה תועלת בהבערת הברזל, האיסור להבעירו מהתורה. כפי שכתב הרמב"ם (שבת יב, א), שהמחמם ברזל כדי לצרפו אח"כ במים, שעל ידי כך הברזל מתחזק, עובר באיסור תורה של 'מבעיר'. וממילא ברור שכל אימת שיש תועלת בהבערת הברזל, הדבר אסור מהתורה. והמכבה נורה או גוף חימום חשמלי - עובר על איסור חכמים, מפני שאינו ככיבוי אש רגילה, שבכיבוי אש נוצר פחם ולכן איסורו מהתורה (כמבואר לעיל טז, ה), אבל בכיבוי חשמל, לא נוצר דבר, ולכן איסורו מדברי חכמים. אסור מהתורה לבצע מלאכות אסורות על ידי מכונות חשמליות, שהמפעיל מטחנה חשמלית עובר באיסור 'טחינה', והמפעיל מכונת לישה עובר באיסור 'לישה', וכן בכל המלאכות. ואף שבפועל האדם אינו טוחן או לש בידיו, כיוון שהוא לוחץ על כפתור ההפעלה, כל המלאכות שנעשו על ידי המכונה - נחשבות כמלאכות שהוא עצמו מבצע בידיו (אורח משפט ע; אחיעזר ג, ס). כשם שאסור להפעיל מכשיר חשמלי על ידי כפתור, כך אסור להפעילו על ידי שלט. ואף שאין מגע ישיר בין האצבע הלוחצת על השלט לבין המכשיר החשמלי, כיוון שכך היא דרך הפעלת מכשירים אלו, הרי שהפעלתם דרך השלט אסורה כמו הפעלתם בידיים.

אסור להפעיל בשבת מכשירים שפועלים בעזרת חשמל, כדוגמת טלפון, רמקול, מערכת אזעקה, פעמון, מאוורר, מזגן ומחשב. וגם כאשר אין במכשירים הללו חוט להט והם אינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסור להפעילם בשבת, אלא שנחלקו האחרונים האם איסור הפעלתם מהתורה או מדברי חכמים. יש אומרים שכל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה משום מלאכת 'מבעיר', שהחשמל כמוהו כאש, שכמו אש יש בו אנרגיה וכוח לפעול. ולכך נטה מרן הרב קוק, שהחשמל נחשב לאש, כי אין העיקר באש שתהיה נראית כאש, אלא העיקר שיהיה בה כוח פעולה להאיר או לחמם או להפעיל דברים שונים. וכן מצינו שאמרו חכמים (יומא כא, ב) שיש סוגים שונים של אש, ויש אש שאינה שורפת ומכלה, כמו האש שבערה בסנה לעיני משה רבנו (אורח משפט עא). וכן דעת הרב עוזיאל, שהפעלת מכשירים אסורה מהתורה משום מבעיר, וגם משום תיקון כלי, שעל ידי הפעלת החשמל המכשיר החשמלי נעשה ראוי לפעולה (משפטי עוזיאל או"ח ב, לו, ב). ודעת ה'חזון איש' (או"ח נ, ט), שהפעלת מכשירים חשמליים אסורה משום מלאכת 'בונה', שבעת שסוגרים מעגל חשמלי נוצר כלי, שעל ידי החשמל הזורם בו מתעורר חוט החשמל לחיים ומפעיל את המכשיר החשמלי. נמצא שהסוגר מעגל חשמלי בונה את הכלי, והמנתק את המעגל החשמלי סותר את הכלי. ולדעת רבים, הפעלת מכשירים חשמליים שאין בהם חוט להט ואינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסורה מדברי חכמים, משום שהיא מעשה של חול. בנוסף לכך, בעת הפעלת מכשירים חשמליים מולידים זרם בחוטים (בית יצחק). אבל איסור מהתורה אין בזה, הואיל ואין אש במכשירים שאין בהם חוט להט. וגם אין בהדלקתם איסור 'בונה', כי לא שייך להגדיר מעגל חשמלי ככלי. וכך היא דעת הרב אויערבאך (מנח"ש א, ט-יב), והרב וולדינברג (ציץ אליעזר ח"א כ, י). למעשה, לכתחילה נוהגים לחוש לדעה הסוברת שהפעלה חשמלית אסורה מהתורה, ובשעת הצורך כאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדברי חכמים.[1]

כפי שלמדנו, בכלל האיסור להפעיל מכשירים חשמליים בשבת, אסור להתקשר בטלפון ואסור להפעיל רמקול. וגם כאשר קו הטלפון פתוח מערב שבת, או הרמקול מופעל מערב שבת, אסור לדבר בשבת בטלפון או ברמקול, משום שהדיבור מגביר את זרמי החשמל במיקרופונים, וכבר למדנו שיש אומרים שהשימוש בחשמל אסור מהתורה ויש אומרים שהאיסור מדרבנן. בנוסף לכך, גזרו חכמים שלא להשמיע קול בכלי מיוחד שנועד לכך, ולדעת רבים, כל המדבר ברמקול עובר על איסור חכמים זה (עפ"י רמ"א שלח, א). בנוסף לכך, השימוש ברמקול נראה כמעשה חול. והוא גם נראה כזלזול בשבת, שהשומעים עלולים לחשוב שהפעילו את המכשיר בשבת (אג"מ או"ח ג, נה).[2] אבל מותר לכבד-שמיעה להשתמש במכשיר שמיעה חשמלי המוצמד לאוזנו, ובתנאי שיפעיל את המכשיר מערב שבת, ובמשך השבת לא יגביר את הזרם שבמכשיר ולא יפחית. וכשירצה לישון יסיר את המכשיר מאוזנו בלא לכבותו, ולמחרת בבוקר יחזיר אותו לאוזנו בלא להפעילו. ואף שלמדנו שאסור להשתמש ברמקול וטלפון, מפני שהדיבור דרכם מגביר את זרמי החשמל שבמכשיר, זהו דווקא כאשר מדברים ישירות למכשיר, אבל כאשר מדברים כדרך העולם, הרי שהפעלת המכשיר שבאוזן השומע נעשית בכוח שני שזו פעולת 'גרמא', ובשעת הדחק מתירים 'גרמא'. ואין בזה איסור של השמעת קול בשבת או זלזול בשבת, הואיל והקול נשמע לאוזנו של בעל המכשיר בלבד.[3] כשם שאסור להפעיל רמקול לפני כניסת השבת כדי שידברו בו בשבת, כך אסור להשאיר מכשיר אינטרקום פתוח בשבת כדי לשמוע דרכו את קולות הבאים לבקר או את הנעשה בחדר הילדים. ואמנם כאשר אין מדברים ישירות לתוך האינטרקום, אלא מדברים בחדר והקול נשמע במקום אחר, דינו קל יותר, שהוא 'גרמא'. אולם עדיין יש בזה איסור מצד שהוא מעשה חול וזלזול בשבת ואיסור שימוש במכשיר שמשמיע קול. אבל אם בטעות מכשיר האינטרקום נשאר פתוח בשבת, כל זמן שאדם אינו מתכוון להשמיע את קולו דרך המכשיר, מותר לו להמשיך לדבר כדרכו.[4]

אסור להפעיל מעלית בשבת, שכל לחיצה על כפתור המעלית כרוך באיסורי תורה ולכל הפחות באיסורי חכמים. ונחלקו הפוסקים לגבי מעליות הפועלות באופן אוטומטי. היינו שמתוכנתות מערב שבת לעצור בכל קומה או שתיים, ודלתותיהן נפתחות מעצמן למשך זמן מסוים ושוב נסגרות, ואח"כ ממשיכות לעלות או לרדת. יש אומרים שאסור לעלות ולרדת בהן, מפני שהשימוש במעלית הוא מעשה חול. בנוסף לכך, הנכנס למעלית גורם למנוע של המעלית להפעיל יותר כוח ולצרוך יותר חשמל בעת העלייה והירידה (חלקת יעקב ג, קלז; מנחת יצחק ג, ס; חוט שני ח"א ע' רו; הרב ואזנר). ויש אומרים, שמותר לעלות במעלית אבל אסור לרדת בה, מפני שבעת הירידה המעלית נעזרת במשקל האדם כדי להפיק חשמל, נמצא שהנכנס למעלית כדי לרדת נעשה שותף ביצירת חשמל (רי"ל הלפרין בספר מעליות בשבת). ויש אומרים שמותר להשתמש במעלית אוטומטית, שהואיל והאדם אינו עושה שום פעולה לשם הפעלת המעלית, אלא היא עובדת על פי תוכנית שהופעלה בערב שבת, אין בשימוש בה שום איסור. וזה שיש במעלית מנגנון ששוקל את האדם ומורה למנוע כמה כוח להפעיל, ואף משתמש במשקלו כדי להפיק חשמל, אינו מעניינו של האדם שנכנס למעלית. מפני שבכל אופן המעלית תעלה ותרד לפי התוכנית שנקבעה לה, ולא אכפת לו מהפעולות שמתרחשות בקרבי המנוע כדי לחסוך חשמל, ולכן הפעולות שנגרמות בעקיפין עקב כניסתו למעלית אינן מיוחסות אליו כלל (הוא פסיק רישא דלא ניחא ליה בגרמא. הרב הענקין; הרב אונטרמן; רשז"א בשש"כ כג, נח; ר"ז לב תחומין ב; ר"י רוזן תחומין ה). והעיקר להלכה כדעת המקילים, והמחמירים תבא עליהם ברכה, ובמקום צורך גם המחמירים רשאים להקל. והמקילים צריכים להיזהר שלא להיכנס או לצאת בעת שהדלת עומדת להיסגר, כדי שלא לגרום לדלת להיפתח שוב. וגם לדעת המקילים, טוב שההפעלה האוטומטית של המעלית תיעשה בפיקוח של אחד המכונים התורניים המוסמכים לכך, כדי לוודא שאכן הכניסה למעלית אינה מפעילה אור וכדומה, וגם כדי למעט את האיסור לפי שיטת המחמירים.[5]

ישנו הכרח לספק חשמל לכל רחבי מדינת ישראל בכל ימות השבוע כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון נפשות. שכן בבתי החולים ישנם מכשירים רפואיים רבים שתלויים באספקת החשמל, וגם בבתים פרטיים ישנם חולים מסוכנים הנזקקים למכשירים חשמליים להצלת חייהם. וכן כוחות הביטחון נעזרים במכשירים חשמליים, שאם לא יעמדו לרשותם, לא יוכלו להגיב כראוי במצבי חירום. ובימים קרים, רבים מחממים את הבית בעזרת מכשירים חשמליים, ואם תיפסק אספקת החשמל, עלולים תינוקות וחולים להסתכן. ואף בימים חמים מאוד, קיימת סכנה מסוימת לגבי חולים הזקוקים למיזוג אויר. בנוסף לכך, הואיל וכיום רגילים לאחסן אוכל למשך ימים רבים במקררים ומקפיאים, אם יפסק החשמל, המאכלים עלולים להתקלקל, ומתוך קבוצה גדולה של אנשים יהיו כאלה שיחלו עקב כך בהרעלת קיבה ויסכנו את נפשם. לפיכך, חברת-החשמל חייבת לדאוג לאספקת חשמל שוטפת ביום השבת, ואם אירעה תקלה באספקת החשמל במקום מסוים, עליה לעשות את כל מה שנצרך כדי לתקנה. וכיוון שמותר לטכנאים לתקן את מערכת החשמל, מותר לכל שאר היהודים ששם ליהנות מן החשמל שחודש בשבת. ואם הפסקת החשמל אירעה במקום קטן שידוע בוודאות שאין בו צורך של פיקוח נפש, אסור לתקן את התקלה בשבת. ואם תקנו אותה יהודים בשבת, אסור ליהנות מהחשמל עד כשעה אחר צאת השבת (רשז"א כמובא בשש"כ לב, הערה קפב. להלן כו, ו). למרבה הצער נודע כי עובדי חברת-החשמל מבצעים בשבת פעולות שאין בהם צורך חיוני להמשך אספקת החשמל, אלא מגמתם חסכון בהוצאות. יתר על כן, אילו היתה מודעות לשמירת השבת, ניתן היה להפעיל את כל מערכת ייצור החשמל באופן אוטומטי בלא התערבות אדם ובלא הוצאות יתירות. ורק לצורך מקרי חירום היה צריך להשאיר בתחנת החשמל פועלים שישגיחו על המערכת ויתערבו במקרה של תקלה. וכיוון שבפועל אין משתדלים להימנע מביצוע מלאכה בשבת, הורו כמה מגדולי הרבנים להחמיר שלא להשתמש בשבת בחשמל שמיוצר בחברת-החשמל, כדי שלא ליהנות ממעשים של חילול שבת, וכדי שלא לתת יד לכך (ע' חזו"א או"ח לח, ד). אולם למעשה, מותר ליהנות מהחשמל בשבת, כי למרות שהיו יכולים להתארגן לפני שבת באופן שהיה חוסך חלק מהפעולות, מכל מקום בעת שהטכנאים מבצעים את המלאכות הנדרשות להפקת החשמל, אין בידם חילול שבת, משום שהחשמל נצרך לחיי אדם, ואגב כך כל שאר האנשים יכולים ליהנות מהחשמל. ואמנם הטכנאים מבצעים עוד מלאכות אסורות שנועדו לחסוך הוצאות לחברת-החשמל, אך כיוון שלצרכני החשמל אין הנאה מכך, ומצידם היה עדיף ��הפעולות הללו יתבצעו באופן אוטומטי, לפיכך מותר לצרכני החשמל ליהנות בשבת מהחשמל (עיין בספר החשמל בהלכה ח"ב פרק א. מנו"א ח"א כד, א). לאחרונה נתבשרנו כי נעשים מאמצים להפעיל את המערכות באופן אוטומטי כדי למנוע חילול שבת.

איסורי השבת חלים מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתם תימשך ביום השבת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפעלת שעון-שבת שמחובר לזרם החשמל, שבכוחו לנתק את הזרם ולחברו כפי שיכוונו אותו, וכך ניתן כיום לגרום לנורות החשמל להידלק ולכבות במשך השבת. למשל, ניתן להדליק לפני כניסת השבת את אורות הבית, ולכוון את שעון-השבת כך שיכבה אותם לקראת שעת השינה, ושוב ידליקם לקראת סעודת שחרית, ולאחר סיום הסעודה יכבה אותם ושוב ידליקם לקראת סעודה שלישית. כמו כן ניתן להתקין שעון-שבת על שקע ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות. אדם שכיוון את שעון השבת כך שהאורות יכבו בליל שבת בשעה אחת-עשרה, ולבסוף נמלך בדעתו ורצה ללמוד עד השעה שתים-עשרה. יש אומרים שאסור לו לדחות את מועד כיבוי האור על ידי הזזת המתגים בשעון-השבת, משום שלדעתם שעון-שבת הוא חלק ממערכת התאורה, ואסרו חכמים לעשות פעולות הגורמות לשינוי במשך זמן התאורה, כפי שניתן ללמוד מדין נר של שבת שאסרו לחבר אליו שפופרת של ביצה מלאה שמן, שמא יקח מהשמן (שבת כט, ב; ביצה כב, א). לעומת זאת דעת הרב אויערבאך ועוד רבנים, שהדוחה את פעולת כיבוי האור דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, ולאפשר בכך לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו, אלא רק מנע מהרוח לכבותו - אין בדבר איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת. ומכיוון שהדבר מותר, אין להחשיב את המתגים של שעון-השבת כמוקצה. וכיוון שסברת המקילים חזקה, וכך הוא המנהג הרווח, אפשר לכתחילה לסמוך על דבריהם. לפיכך, כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכאשר תגיע השעה ששעון-השבת ידליק את האורות, אותן נורות לא ידלקו (שש"כ יג, כו-לג).[6] אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון-השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן הכיבוי אינו מתבצע מיד אלא רק לאחר זמן, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון-השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור.[7]

כדין שעון-השבת שלמדנו בהלכה הקודמת, כך גם דין המכשירים החשמליים השונים העובדים על פי תרמוסטט. לדעת חלק מהפוסקים, אסור לשנות את כפתור התרמוסטט. ולדעת הרב אויערבאך ועוד פוסקים, מותר לשנות את מצב הכפתור כדי להמשיך את המצב הקיים. למשל, המפעיל לפני כניסת שבת רדיאטור כדי לחמם את ביתו על רמה בינונית, ובמשך השבת ראה שמזג האוויר חם מכפי שחשב, ומעדיף שהרדיאטור יחמם פחות, ימתין עד שהתרמוסטט יפסיק את פעולת הרדיאטור, ואז יוכל לסובב את כפתור הויסות לרמה נמוכה יותר, וכך הפסקת החימום תארך זמן רב יותר, ולאחר מכן גופי החימום יפעלו זמן קצר יותר. אבל אסור להנמיך את רמת החום בעת שהרדיאטור עובד, מפני שהנמכה כזו גורמת לשינוי המצב בקירוב הכיבוי של גופי החימום. ואם במשך השבת הוא רוצה שהרדיאטור יחמם יותר, ימתין לשעה שגופי החימום של הרדיאטור יפעלו וחומו יגיע לשיעור שהיד סולדת בו (לפחות 71 מעלות), ואז יוכל לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, והרדיאטור ימשיך לחמם יותר זמן. אבל אם יעשה זאת כאשר חומו פחות משיעור שהיד סולדת בו, יעבור באיסור, שיגרום לבישול השמן שבתוך הרדיאטור. וכאשר הרדיאטור אינו עובד, בכל אופן אסור לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, מפני שהוא גורם לשינוי המצב, וגם יש לחוש שיגרום להפעלה מיידית של הרדיאטור. וכן הדין לגבי מזגן או מקרר שיש להם כפתור לויסות החום. בשעה שהקירור עובד, מותר לסובב את כפתור הויסות לטמפרטורה קרה יותר, שעל ידי כך פעולת הקירור תימשך זמן נוסף. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את כפתור הויסות לטמפרטורה חמה יותר, ועל ידי כך ההפסקה של פעולת מנוע הקירור תמשך זמן רב יותר (מנחת שלמה י; שש"כ כג, כד). כל זה בתנאי ששינוי התרמוסטט אינו נעשה תוך כתיבת המעלות על צג. אבל כאשר שינוי התרמוסטט נעשה על ידי לחצנים שמשנים את גובה המעלות תוך רישום המעלות על צג אלקטרוני, כמו במזגנים רבים, הדבר אסור משום 'כותב' ומשום שכל לחיצה מחוללת מיד פעולה חשמלית.

כאשר פתיחת דלת המקרר מחוללת פעילות חשמלית, אסור לפתוח אותה בשבת. למשל, ברוב המקררים ישנה נורה חשמלית שנדלקת בעת פתיחת הדלת, ואם לא ניתקו אותה לפני שבת, אסור לפתוח את דלת המקרר בשבת. וכן ישנם מקררים שפתיחת הדלת שלהם מפעילה או מפסיקה את פעולת המאוורר שבתוכם, או מערכות אלקטרוניות שונות, וגם אותם אסור לפתוח בשבת. אבל אם דאגו שפתיחת המקרר לא תדליק או תכבה דבר, מותר לפתוח את דלת המקרר בשבת. ואמנם יש שהתירו לפתוח את המקרר רק בעת שהמנוע שלו עובד, אבל כשאינו עובד אסור לדעתם לפותחו, משום שפתיחתו גורמת לכניסת אוויר חם למקרר, וכיוון שהמנוע מופעל על ידי תרמוסטט פנימי, נמצא שפתיחת המקרר עלולה לגרום להפעלה מיידית של המנוע או לכל הפחות לקירוב זמן פעולתו. אולם להלכה, מותר לפתוח את המקרר גם כאשר המנוע אינו עובד, מפני שזה שפותח את דלת המקרר אינו מתכוון להפעיל את המנוע, וספק אם הפתיחה תגרום להפעלת המנוע, כי אולי ממילא המנוע כבר היה צריך להתחיל לפעול. ואף אם פתיחת הדלת תגרום להפעלת המנוע, יהיה זה בדרך עקיפה הנקראת 'גרמא', שכן פתיחת הדלת עצמה אינה מפעילה את המנוע, אלא רק גורמת לכניסת אוויר חם שמשפיע אח"כ על הפעלת המנוע. לפיכך, אין לחוש לספק 'גרמא' שנעשה בלא כוונה. וכן מותר לשתות מים קרים ממיקר (קולר) בלא לשים לב אם מנוע הקירור פועל או לא. וכן מותר להיכנס לחדר שפועל בו מזגן המווסת על ידי תרמוסטט. ואף שפתיחת הדלת עלולה לגרום להפעלת המזגן, אין בזה איסור, הואיל ואין ודאות שפתיחת הדלת תגרום להפעלת המזגן. ואף אם תגרום להפעלת המזגן, יהיה זה בדרך של 'גרמא'. וכן מותר לפתוח דלת או חלון בחדר שעובד בו מזגן-חימום או רדיאטור שמווסתים את חומם בעזרת תרמוסטט, משום שפותח הדלת או החלון אינו מתכוון להפעיל אותם, וגם אין ביטחון שפתיחת הדלת או החלון תגרום להפעלתם, ואם תגרום, זה יהיה בדרך 'גרמא'. אבל לגבי תנור אפיה שפועל על תרמוסטט, רבים מחמירים שלא לפותחו בעת שגופי החימום אינם עובדים, מפני שהוא קטן ופתיחתו עלולה להשפיע ישירות על הפעלת גופי החימום. ולכן מייצרים תנורי אפיה עם 'מצב שבת', שבו התנור מופעל על חום קבוע בלא השפעת תרמוסטט. וכאשר התנור מופעל על 'מצב שבת' מותר לפתוח אותו לכל הדעות בלא הגבלה.[8]

מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו, אסור לפותחו ולסוגרו בשבת, כי בפתיחתו וסגירתו מדליקים ומכבים את הנורה. ואם האוכל שבתוך המקרר נחוץ לצורך שבת ויש שם גוי, מותר לבקש מהגוי לפתוח את המקרר עבור עצמו, היינו להציע לו דבר מאכל מתוך המקרר, וכיוון שהגוי יפתח את המקרר עבור עצמו, יהיה מותר ליהודי לקחת מן המקרר את הנצרך לו. ואף שאסור לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת, כאן אין מבקשים ממנו לעשות מלאכה אלא לפתוח את המקרר, ורק כדרך אגב הנורה תידלק. ואחר כך מותר לבקש מהגוי לכבות את הנורה, כדי שאפשר יהיה לפתוח ולסגור את המקרר. וזאת משום שכיבוי הנורה אסור מדברי חכמים בלבד, ומותר לבקש מגוי לעשות איסור מדברי חכמים לצורך מצוות שבת (לעיל ט, יא. ועיין להלן כה, ב; כה, ה). ואם אין שם גוי והאוכל שבמקרר נחוץ מאוד, בעת שמנוע המקרר אינו עובד, אפשר לנתק את התקע המחבר את המקרר לרשת החשמל. ויש להקפיד לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי תחיבת עץ או פלסטיק חד בין השקע לתקע, מפני שהתקע הוא מוקצה ואסור לטלטל אותו כדרכו (להלן כג, יד).[9] במקרה שיש ספק אם ניתקו את מנורת המקרר לפני שבת, לדעת הרבה פוסקים, מותר לפתוח את המקרר, מפני שאין כוונה להדליק את המנורה אלא רק לפתוח את המקרר, ואם המנורה תידלק, יהיה זה בדרך של 'פסיק רישא', היינו שעושה פעולה אחת וכדרך אגב נעשית פעולה אחרת אסורה. וכיוון שספק אם הפעולה האסורה תתבצע, הרי שזה ספק 'פסיק רישא', ואין בזה איסור. ואף שיש מחמירים בזה, העיקר כדעת המקילים. ואם פתח את המקרר והמנורה נדלקה, מותר להוציא ממנו מאכלים, ולא יסגור את דלת המקרר אלא יניח שם מגבת כדי שלא תסגר לגמרי, וכך הנורה לא תכבה, ויוכל שוב כשירצה לפתוח את המקרר.[10]

אסור להפעיל בשבת מכונת מדיח כלים, מפני שכל הפעלה חשמלית אסורה, ובנוסף לכך מדיח הכלים מחמם מים כדי לנקות על ידם את הכלים, ובחימום המים עוברים על איסור בישול. מי שרגיל לפנות אחר האוכל את כליו המלוכלכים מן השולחן לתוך המדיח, מותר לו גם בשבת להניחם שם, ואח"כ במוצאי שבת יפעיל את המכונה לנקותם. אבל אם אינו רגיל לפנות את הכלים אל תוך המדיח, אסור לו לפנותם בשבת אל תוך המדיח, שאסור להכין משבת לחול. גם על ידי שעון שבת אסור להשתמש במדיח הכלים, משום שבלא סגירת דלת המדיח - המכונה לא תתחיל לפעול, נמצא שהסוגר את דלת המדיח אחר שהכניס לתוכו את הכלים המלוכלכים גורם להפעלתה (שש"כ יב, לז). אמנם בשעת הדחק, כאשר יש צורך גדול לנקות כלים רבים בשבת, וקשה מאוד לנקותם בידיים - מותר לעשות זאת. משום שסגירת הדלת נחשבת לפעולת 'גרמא', שאין בה מלאכה ממש, ובשעת הדחק היא מותרת (לעיל ט, ט; שו"ת מראש צורים ל). ואם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת, כך שגם אם לא יסגרו את דלת המדיח, הוא יתחיל לעבוד בשעה היעודה - מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת (הרב פאוסט 'לאוהבי יש' סימן א). יא - דלתות חשמליות אסור להתקרב לדלת חשמלית שנפתחת על ידי התקרבות אליה, שכל המתקרב אליה נחשב כמי שמפעיל באופן ישיר את המערכת החשמלית שפותחת את הדלת. ואין הבדל בין אם מנגנון ההפעלה פועל על ידי משטח דריכה הנמצא לפני הדלת או על ידי עין אלקטרונית או חיישני נפח וכיוצא בזה. וכפי שלמדנו (הלכה ב), לדעת רבים, וביניהם מרן הרב קוק זצ"ל, כל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה. מי שנקלע למלון או לבית חולים שיש לו דלתות חשמליות, צריך למצוא פתח חילופי כדי שיוכל להיכנס דרכו בלא להפעיל מערכת חשמלית. כאשר גוי התקרב לדלת כדי לפותחה ולהיכנס, מותר ליהודי להצטרף עמו ולהיכנס (להלן כה, א-ב). אבל אם יהודי מחלל שבת נכנס דרך הדלת, אסור להיכנס עמו, שאסור ליהנות מחילול שבת. ועוד, שיש בזה חילול השם כשנעזרים ונהנים מחילול שבת. ואף שיש מקילים בזה, נכון להחמיר. ורק בשעת הדחק כשאין דרך אחרת אפשר בדיעבד לסמוך על המקילים.[11] רופא או אחות שהגיעו לעבודתם בבית החולים, כיוון שמותר להם להיכנס בדלת לצורך פיקוח נפש, מותר גם לאנשים אחרים להיכנס עמהם דרך הדלת שנפתחה. ומלכתחילה הנהלת בית החולים צריכה להתאמץ למעט את הצורך בחילולי שבת, ולהכין לשבת פתחים שדרכם יוכלו הרופאים והמבקרים להיכנס בלא להפעיל מערכת חשמלית. מי שבטעות התקרב לדלת כזו וגרם לפתיחתה, יש אומרים שלכתחילה אל יזוז ממקומו, מפני שאם ילך, יגרום לסגירת הדלת. אלא ימתין עד שיגיע לשם גוי, ויבקש ממנו לעמוד במקומו וילך, ואח"כ כשהגוי יעזוב את המקום יהיה זה הגוי שיגרום לסגירת הדלת. אמנם אם ההמתנה שם גורמת ליהודי צער, מותר לו לעזוב את המקום, מפני שהוא הולך לדרכו ולא אכפת לו אם הדלת תשאר פתוחה או תסגר, והרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' באיסור 'גרמא', שאין בזה איסור. ואם זה שגרם בטעות לפתיחת הדלת, רצה להיכנס בה, בשעת הדחק יוכל להיכנס, הואיל ולא התכוון לעשות מלאכה. אבל אם התכוון לפתוח את הדלת ונזכר שהדבר אסור, לא יכנס, מפני שאסור לאדם ליהנות ממלאכה שעשה בשבת בשגגה (שו"ע שיח, א, ועיין בהערה 11, ולהלן כו, ד). יב - חדרים שבכניסה אליהם נדלק אור אסור להיכנס לחדר שהותקן בו מנגנון חשמלי שמדליק אור או מזגן בעת שנכנסים אליו. ואין הנכנס לחדר יכול לטעון שלא התכוון להדליק את האור, מפני שהדבר ידוע שכניסתו לחדר מדליקה את האור או המזגן. בעיה זו מצויה בחדרים וחדרי שירותים שבבתי מלון, ועל המתארחים שם לדאוג שינתקו לפני שבת את המערכות האוטומטיות הללו. מי שלא דאג לכך ונכנסה השבת, אם הוא מחוץ לחדר, יבקש מגוי שיפתח עבורו את הדלת, וישהה עמו מעט, כדי שהגוי יהנה מהאור והמזגן, וכך יחשב כמי שהדליק אותם עבור עצמו, וממילא יהיה מותר אח"כ ליהודי ליהנות מהם (להלן כה, ב). ואם הוא בתוך החדר או השירותים והוא יודע שכאשר יצא יגרום לכיבוי האור או המזגן, אם בקלות יוכל להישאר שם עד צאת השבת או שעומד לבוא לשם גוי שיכול לבטל את פעילות המערכת הזו, עדיף להמתין. אבל אם ההמתנה שם גורמת לו צער, מותר לצאת מהחדר או מהשירותים. וזאת משום שמגמת הכיבוי לחסוך למלון הוצאות חשמל, וליוצא מהחדר לא אכפת מזה, והרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' באיסור דרבנן, שכן כיבוי אור ומזגן לכל הדעות אסור מדברי חכמים, ובשעת הצורך אפשר להקל בזה (לעיל ט, 2). אבל כפי שלמדנו, אח"כ לא יוכל לחזור לחדר, מפני שכניסתו תדליק את האור והמזגן, ורק בעזרת גוי יוכל לשוב ולהיכנס לחדרו. ולכן העצה הראויה למצב כזה, לבקש מגוי שינתק את המערכת הזו, ואז יהיה מותר לו להיכנס לחדר ולצאת ממנו בלא הגבלה.[12] יג - שימוש באינטרקום, מסך ופעמון בכניסה לבניין ישנם בניינים שמציבים שומר גוי על פתחם, שתפקידו לראות את הבאים דרך טלוויזיה במעגל סגור, ואם הם מדיירי הבניין או אורחיהם, הוא לוחץ על כפתור חשמלי שמאפשר להם לפתוח את הדלת ולהיכנס. וכיוון שיש ליהודי תועלת בכך שהשומר יראה את פניו על המסך, אסור לו לעמוד במקום שפניו יצטיירו על גבי המסך. וכן אסור ליהודי שרוצה להיכנס לבניין ללחוץ על כפתור אינטרקום כדי לבקש מהשומר שיפתח לו, שכבר למדנו שכל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה.[13] לפיכך יש לדאוג שמקום השומר לא יהיה רחוק מהדלת, וכאשר יהודי ירצה להיכנס, יעמוד במקום שאינו נקלט במצלמה וידפוק על הדלת בידו, והגוי יבוא לראותו ויפתח לו את הדלת. ואם הגוי יחליט לפתוח לו את הדלת על ידי כפתור חשמלי, אין ליהודי בזה איסור, שהואיל והגוי יכול לפתוח את הדלת בידו, אם ירצה לפותחה על ידי כפתור חשמלי, יעשה זאת לצורך עצמו ולא לצורך היהודי. ואם יש שם גוי שנכנס לבניין, אף שהגוי מפעיל מערכת חשמלית לשם כך, הואיל והוא צריך לעשות זאת עבור עצמו, מותר ליהודי להיכנס עמו. ואם יהודי הפעיל באיסור מערכות חשמליות כדי להיכנס לבניין, אסור להיכנס עמו, שאסור ליהנות ממלאכת שבת, ויש בזה גם חילול השם. ואף שיש מקילים בזה, נכון להחמיר. ורק בשעת הדחק כשאין דרך אחרת אפשר בדיעבד לסמוך על המקילים (כמבואר לעיל הלכה יא, 11). כאשר דפיקותיו וקריאותיו של הרוצה להיכנס לבניין אינן נשמעות, ורק אם ילחץ על הפעמון החשמלי ישמעו ויבואו לפתוח לו. יש אומרים שבשעת הדחק מותר לו ללחוץ על הפעמון בשינוי, ויש אומרים שגם בשינוי אסור. בשעת הדחק, כשאין פתרון אחר, הרוצה לסמוך על המקילים רשאי, ובתנאי שישתמש בהיתר זה באופן חד פעמי, שאם לא כן יש בזה זלזול בשבת.[14] יד - פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, שהואיל וההולך שם אינו מעוניין להצטלם, אין הוא אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה, ואין בדבר איסור. וכן מותר להיכנס בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, הואיל והנכנס שם אינו מעוניין בפעילות החשמלית הזו. וכן מותר ללכת ברחוב שהתקינו בו חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ושבים. וכן מותר ללכת במקום שהותקנה בו מערכת שמירה חשמלית שמדליקה פנס בעת שעוברים בסביבתה, מפני שהעוברים שם לתומם אינם מעוניינים להדליק אור. אבל אם אין בזה טורח, עדיף ללכת בדרך אחרת, שאין זה מכבוד השבת לגרום בעקיפין להפעלת תאורה חשמלית. בית שמערכת האזעקה שלו מושבתת אבל החיישנים ממשיכים לפעול, וכל אימת שעוברים במקומות מסוימים נדלקות נורות לד או שתמונת העובר שם נקלטת על איזה מסך. יש אוסרים ללכת בבית זה, הואיל וההליכה בו מחוללת פעילויות חשמליות. והרוצה לילך שם צריך לכבות לחלוטין את כל המערכת או לכסות את כל החיישנים באופן שלא יקלטו את תנועת העוברים (עיין שו"ת הרב הראשי עמ' 174). ויש מתירים מפני שהאדם מתכוון ללכת לפי תומו ואין לו שום תועלת מכך שדמותו תיקלט בחיישנים השונים, וכל מה שאין מפסיקים את פעולתם הוא רק מפני הטורח הגדול שבדבר (שיח נחום כה). והעיקר להלכה כדעת המקילים, אלא שאם אפשר, עדיף לנתק את החיישנים שלא יפעלו. חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי, ובנוסף לכך יקפיד לעצום את עיניו כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק. טו - מערכות אזעקה בשבת שני פתרונות ישנם לבתים שנזקקים למערכת אזעקה מפני גנבים. המומלץ יותר הוא, להפעיל את המערכת בערב שבת על ידי שעון שבת, באופן שבשעות שילכו לישון או יצאו מהבית המערכת תפעל, ובשעות שמתהלכים בבית ויוצאים ונכנסים אליו, המערכת תשבות. החסרון בזה, שאם ירצו לשנות את סדרי הזמנים, יצטרכו לשנות את המערכת, ואם הדבר דורש פעולה חשמלית בתוכנה, הדבר אסור לחלוטין. ואם על המערכת מותקן באופן חיצוני שעון שבת, אזי מותר להאריך את המצב כמבואר לעיל (הלכה ו, ובשעת הדחק גם לקצר כמבואר בהערה 7). הפתרון השני להיעזר במפתח 'גרמא'. היינו מפתח שכאשר מסובבים אותו לצד אחד - הוא מנתק את מערכת האזעקה, לצד השני הוא מפעיל אותה. וכדי שלא יהיה בזה איסור, צריך שסיבוב המפתח לא יגרום מיד לפעולה חשמלית, אלא רק יפעיל מנגנון מסוים שלאחר זמן יפעיל או ינתק את החשמל של מערכת האזעקה בדרך של 'גרמא'. ואף שלכתחילה 'גרמא' אסורה בשבת, בלית ברירה במקום הפסד אפשר להקל.[15] עוד שאלה התעוררה, האם מותר לחבר את מערכת האזעקה של הבית ושל המכונית למרכז שמירה שבו מתקבלת התרעה בכל עת שהאזעקה מופעלת, וממרכז השמירה מתקשרים לבית כדי לבדוק מה קרה. ואם אין תשובה, שולחים רכב עם שומרים, כדי לנסות לתפוס את הגנבים. יש מחמירים וסוברים, שחובה לתבוע מהחברה שלא תחלל שבת עבורם, כגון שיפעילו שומרים גויים בשבת. ויש מתירים וסוברים, שבכל גניבה כיום יש צד של פיקוח נפש, ולכן מותר להתחבר לחברה שמפעילה שומרים יהודים בשבת. למעשה, נכון להתחבר לחברה שמשתדלת להפעיל שומרים גויים בשבת, ובלית ברירה אפשר להתחבר גם לחברה שאינה מקפידה על כך. ובמקרה שהתקבלה אזעקה במוקד, ומתקשרים מן החברה כדי לברר אם צריך לבוא, גם כאשר השומרים גוים, יש להשיב לטלפון כדי למנוע נסיעה בחינם.[16] טז - כיבוי אזעקה שהופעלה בשבת אזעקה שהחלה לצפור בשבת מחמת נגיעה במכונית או כניסה לא זהירה של אדם לבית: אם האזעקה הופעלה ביום והיא עומדת להפסיק לצפור תוך זמן קצר, אין היתר לעשות פעולה כדי לכבותה. אבל אם היא עומדת לצפור זמן רב ביום, או זמן קצר בלילה, במקום שצפירתה מפריעה לאנשים וגורמת להם צער רב, שאינם יכולים לישון ולהירגע ולענג את השבת - מותר להפסיק את פעולתה באיסור דרבנן של 'שבות דשבות' (לעיל ט, יא). שעצם כיבוי האזעקה אסור מדרבנן (לעיל הלכה א), ואם יעשה זאת בשינוי, כגון שילחץ על כפתור השלט באמצעות כפית או באחורי אצבעו, אז הפעולה היא בדרך 'שבות דשבות'. ואפילו אם בעקבות כיבוי האזעקה נדלקות נורות לרגע, כיוון שאין בהן צורך, הרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' (לעיל ט, ה). ואמנם יש שאסרו זאת, ולדעתם רק על ידי גוי הקילו. ואם השכנים החילוניים מאיימים שיקראו למשטרה ויגרמו ליותר חילול שבת, יאמרו להם היכן השלט, ואם ירצו, יוכלו במקום לקרוא למשטרה לכבות בעצמם את האזעקה (מלכים אמניך י, ו). אולם להלכה, כיוון שמדובר בצורך גדול שקשור למצווה, מותר להפסיק את פעולת האזעקה על ידי 'שבות דשבות' (ועיין באהלה של תורה או"ח כג, ובתשובת הרב ליאור בקדושת השבת ח"א עמ' 303). יז - שעון מעורר ושעון אלקטרוני ואלבום דיגיטאלי שעון מעורר חשמלי שהתחיל לצלצל, אסור להפסיק את צלצולו, מפני שהדבר כרוך בניתוק פעילות חשמלית. ואם צלצולו גורם צער, אפשר לעטוף את השעון בשמיכות ולהניחו במקום שלא יפריע. ואם אין דרך להיפטר מהרעש שלו, וצלצולו חזק ומפריע לשינה של שבת, מותר לכבותו בשינוי, כדין 'שבות דשבות' לצורך מצווה (כמבואר בהלכה הקודמת). לפני שהשעון מתחיל לצלצל, מותר להוריד את הכפתור כדי לבטל את צלצולו. וכן מותר להזיז את המחוג כדי לדחות את מועד הצלצול, אבל להקדימו מותר רק לצורך מצווה או לצורך גדול (לעיל הלכה ו, 7). ואם שינוי הזמן כרוך בפעילות חשמלית, או בהקלדת השעה הרצויה, כל שינוי אסור. מותר לענוד שעון יד אלקטרוני שרואים את השעה שבו בלא שום פעולה חשמלית. וגם כאשר יש בו מחשב, מותר לענוד אותו, כי עיקר תשמישו להיתר (להלן כב, ח). אבל מי שיודע בעצמו שאולי יכשל בהפעלת המחשב, אסור לו להשתמש בשעון זה בשבת. וכמובן שאסור לענוד שעון שצריך ללחוץ על כפתור כדי לראות בו את השעה, והוא מוקצה. אסור לענוד שעון אלקטרוני שמודד טמפרטורה ומראה אותה על הצג, מפני שהאדם בהליכתו גורם לפעילות השעון. ואין לטעון שאין לו בזה צורך, שאם לא היה בכך צורך לא היו מתקינים שעונים כאלה ולא היו קונים אותם. אבל אם השעון מודד את הטמפרטורה וכל זמן שאין לוחצים על כפתור אינו מראה זאת על הצג, אין בזה איסור, הואיל והדבר נעשה ב'גרמא' ובדרך של 'פסיק רישא דלא איכפת ליה'.[17] יש מחמירים שלא לענוד שעון שנטען על ידי תנועות היד או על ידי אור, כי בכל עת שהוא מניע את ידו או נמצא באור הוא מחולל פעילות חשמלית של הטענת השעון. ויש מקילים, ובתנאי שהשעון יכול לעבוד עוד מספר ימים בלא הטענה, כך שההטענה שנעשית בשבת היא ללא צורך. והרוצה להקל רשאי, והמחמיר תבא עליו ברכה.[18] אין חובה להפסיק לפני שבת את פעולתו של אלבום דיגיטלי, שנועד לקישוט ומציג במשך כל השבוע תמונות מתחלפות של בני המשפחה או נופים אהובים, מפני שהכל יודעים שהוא פועל באופן אוטומטי ורצוף במשך כל השבוע. יח - פתרונות גרמא של מכונים שונים יש אומרים, שניתן להתקין במכשירים חשמליים מנגנון מיוחד שיפעיל אותם בדרך 'גרמא', ואזי בשעת הצורך אפשר יהיה להפעיל אותם בשבת. שיטה אחת לכך נקראת 'הסרת המונע'. שיטה שנייה מבוססת על 'סורק' שמבצע סריקה כל כמה שניות, ואם יבחין שהזיזו את המתג, יפעיל את המכונה. נמצא שהזזת המתג לא הפעילה את המכשיר אלא רק גרמה את פעולתו. שיטה שלישית בנויה על 'המשכת מצב', היינו שהמכשיר מתוכנת באופן שכל כמה שניות הוא מתחיל לעבוד למשך שנייה ומפסיק, ואם יזיזו מתג, אזי בפעם הבאה שיתחיל לעבוד לא יפסיק. ויש אומרים, שבכל אופן אסור להשתמש בפטנטים אלו, שכל אימת שהמכשיר הותקן מלכתחילה כדי לגרום לפעולה חשמלית, אין דין הפעלתו נחשב 'גרמא' אלא כהפעלה רגילה לכל דבר. למעשה נראה, שאם מעשה האדם גורם להפעלת המכשיר החשמלי תוך זמן קצר, כדרך שרגילים להפעילו בחול, גם אם תכננו את המכשיר באופן שפעילותו מתבצעת בדרך הדומה ל'גרמא' - אסור להפעילו. כי אין זה חשוב מה מתרחש בקרבי המכונה, כל עוד היא פועלת כדרכה, אין להפעלתה דין 'גרמא'. ולכן לא ניתן להפעיל מעליות ודלתות חשמליות בדרך של 'גרמא', שהואיל ורוצים שהם יתחילו לעבוד סמוך לזמן שמפעילים אותם, אין להם דין 'גרמא'. וכן אסור לנסוע בקלנועית, הואיל והיא נוסעת כדרך שנוסעים בחול. אבל כאשר פעולת האדם גורמת להפעלת המכשיר רק לאחר זמן משמעותי, אזי אם המנגנון שמפעיל אותו הוא על ידי 'גרמא', היינו בהסרת המונע או על ידי סורק או על ידי המשכת מצב, יש לו דין 'גרמא', ומותר בשעת הדחק להשתמש בו בשבת. וכך נוהגים לגבי דריכת אזעקה, שאם סיבוב המפתח מפעיל את המערכת בדרך של 'גרמא', ובפועל היא תידרך רק לאחר כעשר דקות מסיבוב המפתח, הרי שיש לזה דין 'גרמא', וכאשר יש בזה צורך גדול, מותר.[19]