בשנים האחרונות עסקתי במסגרת כתיבת ספרי "פניני הלכה" בכתיבת נושאים שלמים - הלכות פסח, הלכות שבת א', הלכות תפילה, תפילת נשים, הלכות זמנים - לעומת הנושאים המלוקטים שהופיעו בארבעת כרכי פניני הלכה הראשונים (שיצאו בין השנים תשנ"ד-תשנ"ח). במשך הזמן, כרבע מההלכות שהופיעו בארבעה הראשונים כבר נדפסו באופן שלם יותר בהלכות תפילה, ועלה הצורך להוציא מהראשונים את ההלכות שנדפסו באחרונים. ובעצם התעוררה שאלה, האם יש טעם להמשיך להדפיס את הראשונים, שהואיל והם היו מבוססים על פינת ההלכה ששודרה בערוץ שבע, ההלכות מופיעות בהם בפחות פירוט ודקדוק הלכתי, ובעזרת ה' אני מקווה לבאר כל אחד מהנושאים המובאים שם באופן שלם יותר בספרים החדשים, ועל כן התלבטתי אם נכון להמשיך להדפיסם כצורתם הישנה, ושמא יש בכך הונאה כלפי הקונים שיקנו ספרים שבעתיד יצאו בהוצאה שלמה יותר. אך כיוון שעוד יעברו שנים רבות עד שאוכל להשלים בעז"ה את כתיבתם בשלמות, ובינתיים אפשר להפיק תועלת גם מצורתם הנוכחית, בעצת חברים ותלמידים החלטתי לסדרם מחדש עם מעט הוספות ותיקונים. תוך כך נתרגשה עלינו פורענות הגירוש וחורבן הישובים היקרים בגוש קטיף וצפון השומרון, ועל כן בחרתי לעסוק תחילה בהלכות הקשורות לארץ ישראל ועם ישראל. ליקטתי את כל ההלכות הקשורות לעם ולארץ, ועוד הוספתי בירורים מחשבתיים והלכתיים בתחומים הקשורים לכך. (חלק מהתוספות נדפסו ב"רביבים" שבעיתון "בשבע" וחלק ב"לאור ההלכה" שבגיליון "מעט מן האור"). כיוון שספר זה אינו מתיימר להקיף באופן שלם תחום מרכזי זה, על כן קראתיו "ליקוטים בענייני העם והארץ". שני הפרקים הראשונים עוסקים בענייני אמונה ומחשבה, ומבארים את ערכה של ארץ ישראל ודרכי ישובה. הפרק השלישי עוסק בהרחבה במצוות ישוב הארץ. כלולות בו הלכות שנדפסו בחלק א' עמודים 90-99, והלכות שנדפסו בחוברת מיוחדת שיצאה לפני כארבע שנים, ועוד הלכות על גבולות הארץ וחיבתה. הפרק הרביעי - "מהלכות צבא ומלחמה" - עדיין לא נדפס במסגרת "פניני הלכה", ורובו ממאמרים והלכות שכתבתי בהזדמנויות שונות. הפרק החמישי עוסק ב"שמירת הארץ" ובו גם הלכות מגורי נוכרים בארץ, וגם איסור נסיגה, ובירור פסק ההלכה על "סירוב פקודה". חלקו נדפס בסוף חלק ראשון וחלק שלישי מפניני הלכה. הפרק השישי - "מהלכות מדינה" - חציו נדפס בסוף חלק ב', וחציו נוסף כאן. הפרק השביעי - "ערבות הדדית" - חלקו נדפס בהלכות הצלת נפשות שבחלק שלישי, ומקצתו נוסף כאן. הפרק השמיני על "עבודה עברית" נדפס בחלק הראשון, וכאן נוספו הערות ספורות וסעיף מעשי לסיום. הפרק התשיעי - "הלכות זכר למקדש", נדפס ברובו בסוף חלק ראשון, ושתי הלכות על ברכת "מציב גבול אלמנה" נדפסו בחלק שלישי. הפרק העשירי "הלכות גרים", נדפס בחלק שני, וצירפתיו לכאן מפני חשיבותו לדורנו. שלמי תודה לאבי מורי ואמי מורתי היקרים, ולאשתי שסייעה רבות בהוצאת הספר. כאן המקום להוקיר תודה לרב יונדב זר שמלווה את הוצאת כל הספרים, ועזרתו עצומה בעצה והגהה, יהי רצון שימשיך להוציא אל הפועל את כשרונותיו הברוכים למען בניין התורה, העם והארץ. כמו כן הנני מודה לחברי החכם הכולל הרב זאב סולטנוביץ' על הערותיו המחכימות; ולרב שלומי בדש, שלמרות עיסוקיו הרבים בחינוך וצרכי הכלל מצא זמן לעבור על הספר ולהעיר את הערותיו; ולרב מאור קיים על הגהותיו היסודיות והרחבותיו. אזכיר לברכה את תלמידי הישיבה היקרים שסייעו בהגהות והערות ושאלות מחכימות. במיוחד עלי להודות לשלו קיים על עיצוב המפות, לדוד ברלינר על הקלדת התשובות והגהותיהם, וכן לנתן לוין ויואל ברגר. ימים קשים וכואבים עברו עלינו. ישובים שהוקמו במסירות נפש הוחרבו על ידי ממשלת ישראל, יושביהם גורשו בחרפה, וגדל הכאב על שהמעשים הרעים הללו נעשו על ידי אחים מרשיעים. מעט נחמה נוכל לשאוב מכך שהתמיכה במעשים הרעים הללו נעשתה מתוך חוסר הבנה בערכו ושליחותו של עמנו על הארץ הקדושה שה' הנחיל לאבותינו ולנו. מתוך כך מוטלת עלינו חובה להעמיק בתורה ולסלול בהדרכתה אורחות חיים לתיקון עולם. בלילות הכואבים, בהם לא ניתן היה לישון מרוב צער, ספר זה נכתב ונערך. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שכל המתנחלים המגורשים, וכל אסירי ציון, ימצאו את דרכם להוסיף חיים וברכה. ומתוך הצרה נזכה כולנו לדעת עד כמה אנו נזקקים לאורה של תורה, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו. אליעזר מלמד, אלול תשס"ה לעילוי נשמת איתן (סביח) בן צלחה (שמוחה) מנדבת בתו וחתנו שפרה אוריאל כהן הי"ו לעילוי נשמת שלום בן מרים ולעילוי נשמת מרדכי בן שלום ורות בת רבקה נדבת משפחת שמואליאן לעילוי נשמת מורי יחיא ונעמי מלמד ז"ל אוהבי התורה והארץ נדבת משפחת מלמד לעילוי נשמת נסים בן מוזלי עקירב ז"ל נדבת משפחת עקירב לעילוי נשמת ד"ר אברהם אהרן בן דבורה ומאיר ורעייתו רבקה בת דוד ושרה גולדברג נדבת בתם וחתנם אסתר ואבי גלון