כשחל י"ד בניסן בשבת, כיוון שאי אפשר לבדוק ולבער ביום י"ד, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. ואחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל השנים. למחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים (שו"ע תמד, א-ב). ומשיירים חמץ לשתי סעודות ראשונות של שבת. ואילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ, ודאי היינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל כיוון שאסור לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה (כמבואר לעיל יג, ו, 6), לפיכך חייבים להשאיר לחם חמץ לשתי הסעודות הראשונות של שבת. וכדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ואחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילת בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה. את הסעודה הראשונה אוכלים בליל שבת, והשנייה בשבת בבוקר, וצריך לסיימה עד סוף שעה רביעית זמנית של היום (כפי שמודפס בלוחות), שאז הוא סוף זמן אכילת חמץ. לשם כך צריך להקדים את תפילת שחרית של אותה השבת, כדי להספיק לסיים את הסעודה עד סוף שעה רביעית (עיין לעיל ג, ו, שהעיקר כדעת הגר"א). אחר הסעודה השנייה, צריך לאסוף את כל שיירי החמץ מהקערות ומהמפה, וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם. כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אח"כ צריך לבטל את החמץ, וצריך לומר את הביטול עד סוף שעה חמישית. שיניים תותבות: לנוהגים להגעילם, יגעילם לפני השבת, ולא יאכל בהם מאכלי חמץ חמים בשבת. ולנוהגים להסתפק בצחצוח, יצחצחם היטב אחר סעודה שנייה (עיין יא, יב). בסעודה השלישית ישנה בעיה, חמץ אסור לאכול כבר מסוף השעה הרביעית, ומצה אסורה בכל יום י"ד. וכיוון שכך יוצאים ידי סעודה שלישית בבשר ודגים, או במיני פירות (שו"ע תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים מותר גם לבשל מצות שלמות ולאוכלן, ויש נוהגים שלא לאכול בפסח מצה שרויה (עיין ח, ב). ואין להרבות באכילה בסעודה שלישית, כדי שיאכלו את המצה בערב לתאבון. ויש עוד עצות לרוצים לבער את כל החמץ לפני השבת, כמבואר בהערה.[1]

מקדימים תענית בכורות ליום חמישי, י"ב ניסן (שו"ע ורמ"א תע, ב). וכבר למדנו (יג, ה) שכיום נוהגים לסיים מסכת במקום לצום. ראוי להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור, הזרוע, ואח"כ להקפיאם או להניחם במקרר. ואחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב. ואם לא הכינו את התבשילים והקערה לפני השבת, יש להכינם אחר צאת השבת, אלא שאין לעשות כן לכתחילה, כדי שלא לעכב את תחילת הסדר. גם את שולחן ליל הסדר אסור לערוך בשבת, מפני שאסור להכין משבת ליום טוב, אלא צריך לעורכו מיד אחר צאת השבת. יש להכין לפני השבת מערכת פמוטים כפולה, לשבת וליום טוב, מפני שאסור להדביק את הנרות ביום טוב. ואם לא הכינו, מותר לתקוע את הנרות בפמוטים בלא להדביקם.