מתני' שום היתומים. ב''ד היורדים לנכסי יתומים למוכרן להגבות לבעל חוב שמין את הקרקע ומכריזין ל' יום כל הרוצה ליקח יבא ויקח: ושום ההקדש. גזבר המוכר קרקע של הקדש: גמ' סיירוה ניהלי. ראו אם יפה היא: דנידכר. בעל הבית באורתא מאי דאמר לפועלים בצפרא: ונישיילינהו. אם יפה היא: כך היא יפה. כך וכך היא עושה תבואה: כך היא שומא. בכך וכך שמאוה ב''ד: ויקח ע''מ שיפרע לאשה או לבעל חוב: למה לי. לאכרוזי על מנת ליתן כו': על יד על יד. פורתא פורתא ואיכא לוקח דניחא . ליה לפרוע לבעל חוב דמיקל בזוזי שנוטל זוזים שבורים וחסרים שאין דרך סוחרים מקפידין בכך:

מתני' שום היתומים ל' יום. וא''ת אמאי נקט יתומים אפי' כ''ע נמי אם באו בית דין לירד בנכסיהן כדי לפרוע לאשה כתובתה או חובו לב''ח צריך שומת ב''ד ל' יום כדאיתא בפ' המפקיד (ב''מ לה:) מאימת אכיל פירי מכי שלמי יומי אכרזתא אלמא לכל אדם שבא לירד לנכסיהן צריכי שומת ב''ד א''כ אמאי נקט יתומים וי''ל דתנא יתומים לרבותא דמהו דתימא דליהוי יתומים כהקדש ולבעי שומת בית דין ס' יום קמ''ל דשוין לכל אדם: בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים. פירוש בשעת הוצאת פועלים ממלאכתן ובשעת הכנסתן למלאכה ואין זו סדר המשנה דנקט בבקר ובערב ורב יהודה מפרש ערב תחילה ואחר כך בקר וי''ל משום דכן הסדר לפי שאינו רוצה לבטל ממלאכתו לפיכך אין דרך למימר להו סיירוה ניהלי דאם לא כן למה להמתין עד הערב ונשאליה להו מה ראו הא כל היום יש לו רשות לשיוליה לפיכך הוצרכו לרב יהודה לפרש כן שבשעת יציאה ממלאכתן אמר להו סיירוה ניהלי שאז אין מבטלין ממלאכתם ולמחרת כשנזכר מה דאמר להו לאורתא אזיל לשאול ומש''ה אין לפרש איפכא בשעת הוצאת הפועלים מביתם ונכנסין במלאכתן ובשעת הכנסתן בביתם ויוצאין ממלאכתן לפי דאין דרך לעשות כן כדפירשנו ועוד דאין ליישב לשון הספר על זה ובתוספות הארכתי הרבה בזה והביאו ההיא דריש השוכר את הפועלים (ב''מ פג. ושם:) רב אסי אמר פועל בכניסתו משלו וביציאתו משל בעל הבית: כך. היא יפה. להוצאת תבואה ופירות כך וכך היא שומא בכך וכך דמים ואם המלוה רוצה לעכב בכך ששמו ב''ד אין צריך להכריז אלא אוקימנא ליה ביד המלוה מיד: