פרק רביעי - רבי ישמעאל-דף מט - במתני'
רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות וחכ''א שנראות עמו אסורות ושאין נראות עמו מותרות:
גמ' בשלמא רבנן קסברי עובדין לשברים נראות עמו דאיכא למימר מיניה נפל אסורות שאין נראות עמו מותרות אלא ר' ישמעאל מאי קסבר אי עובדין לשברין אפילו תרתי נמי ליתסר אי אין עובדין לשברים אפי' תלת נמי לא אמר רב יצחק בר יוסף א''ר יוחנן בידוע שנשרו ממנו דברי הכל אסורות ואפילו למ''ד אין עובדין לשברים ה''מ עבודת כוכבים דלאו היינו אורחיה אבל הכא דמעיקרא תבורי מיתברי היינו אורחיה כי פליגי בסתמא
מתני' רבי ישמעאל: זו בצד זו. וכ''ש אחת ע''ג שתים דזהו עיקר מרקוליס ותחלתו: בצד מרקוליס. מרקוליס גדול שכבר עבדוהו וזרקו עליו אבנים הרבה: שתים מותרות. ובגמרא מפרש טעמא: שנראות עמו. דנראה שנפלו משם אסורות בין ג' בין שתים: ושאין נראין עמו. אין סמוכות לו מותרות ואפי' ג': גמ' עובדין לשברים. כל האבנים הנזרקות שם נתוספו על המרקוליס ונעשה גדול עבודת כוכבים וכשהן נושרות הוו שברי עבודת כוכבים והשתא לא חשיב להו תקרובת אלא עבודת כוכבים בפני עצמה: מעיקרא תבורי מיתברי. שאינן מחוברות ודרכן ליפול:
מתני' רבי ישמעאל: אפילו תרתי נמי ליתסרו. ה''ה דהוה מצי למימר אפי' חדא נמי ליתסר אלא משום דבמתני' נקט שתים מותרות נקט נמי הכא שתים: